אחרי שנה וחודש של מלחמה עצימה, לישראל יש צורך כמעט בַּכל: מפגזים לטנקים ועד לפצצת הטונה של ה־F-15. אחרי כולם מתנהל מרוץ חובק עולם, בניסיון להשיג כמה שיותר חימוש, כמה שיותר מהר, בכמה שפחות כסף. רק שכל זה מאוד, מאוד לא פשוט: יש מדינות שהטילו על ישראל אמברגו, יש יצרנים שמבקשים מחירים מופרכים, ויש גם את התחרות העזה מול סכסוכים אחרים בעולם, ובראשם המלחמה באוקראינה.
קחו למשל את הצורך המשווע של צה"ל בפגזי ארטילריה ובטנקים. בתחילת התמרון הקרקעי בעזה, הטנקיסטים והתותחנים ירו כמעט בלי חשבון. יש מטרה חשודה? דפוק. אלא שמהר מאוד, כבר באזור דצמבר, התחילו בזרוע היבשה להקפיד על מחסני המְּלָאים, ששמורים גם למערכה קרקעית מלאה בלבנון. ישראל פנתה אז לארה"ב לקבל פגזים אמריקאיים, נעתרה בחיוב, והמשלוח הגיע בחלוף מספר שבועות. במקביל, כדי לבנות מלאי, במערכת הביטחון פנו גם למדינה בבלקן, וביקשו לרכוש ממנה, מעכשיו לעכשיו, אלפי פגזים. "הם נתנו לנו מחיר גבוה, ואז כשחזרנו אליהם בתקווה להתמקח מהר, הם הקפיצו את המחיר ב־50 אחוז, לאזור ה־4,500 דולר לפגז בודד של טנק ול־6,000 דולר לפגז של תותח. אלו מחירים גבוהים מאוד", מספר בכיר במערכת הביטחון שהיה מעורב במהלך, "והם גם דרשו מקדמה. חזרנו הביתה כדי להתלבט ולבדוק את האפשרות הזו, ואז קיבלנו מהם טלפון: פיספסתם – אוקראינה שילמה וקנתה את הכמות הזו לפניכם".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
