לדניאלה וייס יש סבלנות. האישה הראשונה של מפעל ההתנחלויות יוצאת מהג'יפ שלה בשטח סמוך לקיבוץ זיקים, מסתכלת לעבר האופק ורואה שם את היעד הבא שלה: התנחלויות ברצועת עזה. "זה לא ילך בלי סבלנות", היא אומרת אחרי שאיחרה ביותר מחצי שעה. וייס פועלת בלוח זמנים עצמאי, אבל בהחלט פועלת, ומקדמת התנחלויות מעבר לקו הירוק מול כל ממשלה שהייתה כאן בעשרות השנים האחרונות.
בחודשים האחרונים, היא מעידה, יש לה מטרה אחת. "ב־90 אחוזים מהזמן שלי אני מתעסקת בהתיישבות ברצועת עזה", היא אומרת. "יש המון תיאומים שצריך לעשות, המון דברים לטפל בהם. זה מתקדם נפלא, אני לא רוצה לתחום בזמן, אבל מאמינה שבתוך כמה חודשים יהיו שינויים בשטח, נראה התיישבות או מקום שבו נוכל לחיות מעבר לגבול שהיה פעם. הציבור זועק לזה, אנחנו כבר נטועים בלבבות".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן