בבוקר פסטורלי, בחופשה זוגית נטולת ילדים בטירה באיטליה, קיבלה חן אמסלם הודעות ווטסאפ שכאילו נלקחו מסרט אימה. הסרט שהפך ב־7 באוקטובר למציאות הישראלית. "חברות שלי כותבות לי: כבשו אותנו", היא משחזרת, "ואני עונה להן: לא הבנתי, מה כבשו? את ניר עוז? את בארי? את כפר עזה? ואני רואה תמונות של מחבלים, ואומרת למאור (זגורי, בעלה), 'קום, משהו קורה בארץ'. אני מתקשרת לאמא שלי, ששמרה על הילדים שלנו בעפולה, ושומעת צרחות. נוי, בת הדודה שלי, טילפנה אליה ואמרה, 'אמא ואבא במסיבה ברעים, הם לא עונים'. אמא שלי נפלה".
מה עשית?
"תוך שעתיים השגנו טיסה לארץ ואז נסענו במשך חמש שעות לרומא, חמש שעות שבהן מאור לא הוציא מילה מהפה. אני זוכרת שכבר אז אמרתי לו, 'יש לי הרגשה טובה לגבי דודה שלי'. הרגשתי שהיא תשרוד את זה. כשהיינו בדרך, בצהריים, היא התקשרה להגיד שהיא במשטרת אופקים. שבעלה שי לא נמצא. ואין חוסר אונים כזה. את רואה את דודה שלי ואת ארבעת הילדים שלה יושבים ומחכים לאות חיים מאבא שלהם, ואף אחד במדינה לא יודע כלום. כתבתי לאדווה דדון, לדנה וייס ולקרן מרציאנו שדוד שלי נעדר מהמסיבה, שלחתי תמונה שלו, ביקשתי עזרה".
הן ענו?
"מיד. אמרו לי, 'אנחנו על זה, יש מלא בלגן, שלחי איכון'. התקשורת ניהלה את האירוע!"
תסריט אימים.
"אין תסריט כזה! טרנטינו חי פה, אני לא חושבת שהוא אי פעם חשב על תסריט כזה. זה פשוט סרט לא אמין".
הכתבה המלאה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן