בשבוע שעבר פורסם שטרם ההתקפה, הצבא שלח לנתניהו אזהרות ומכתבים על מה שהאויב מבין כהזדמנות לתקוף אותנו, בגלל הקרע הפנימי שנוצר בישראל. מרגע זה נשמעו טיעונים צפויים משני הצדדים והמחנות, כל צד וראיית המנהרה שלו: במחנה הרל"ביסטי אמרו, הנה ההוכחה, הרי לכם האקדח המעשן: נתניהו הוזהר על ידי הצבא אבל לא הקשיב ודהר עם המהפכה המשפטית. הוא אשם ב־7 באוקטובר.
במחנה השני טענו את הטענה הזו: אם הצבא ידע והזהיר את נתניהו על האיום הביטחוני, למה הוא עצמו היה כל כך לא מוכן בשבת השחורה? למה הצבא עשה הדממה בשמחת תורה, למה לא חיכו מסוקים בהיכון לעצור מתקפה?
רק במדינה פסיכופטית ומקוטבת כמו שלנו אנשים יכולים לחשוב שפלישה של אלפי מחבלים ליישובים היא או רק באשמת גורמים בצבא, או רק באשמת הממשלה. ובכן לא. אלה וגם אלה אשמים. אלה וגם אלה צריכים לתת את הדין.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
