בחודשים האחרונים התפרסמו לא פחות משבע פרשות שונות במעורבות של ישראלים שקיימו מגעים עם סוכני חוץ, המופעלים על ידי איראן. בסך הכל 20 נאשמים עד כה, 14 מתוכם באחד מסעיפי האישום החמורים בספר החוקים של מדינת ישראל: סיוע לאויב בעת מלחמה, עבירה שדינה נע ממאסר עולם ועד הוצאה להורג. בשבועות האחרונים צללנו לעומק התיקים הללו ושוחחנו עם חוקרים, מומחים, תובעים וסנגורים. את כולם שאלנו שאלה מרכזית אחת: מה מניע ישראלים, כמעט כולם עם תעודות זהות כחולות, מרביתם יהודים, ליצור מגע עם האויבת המרה ביותר של ישראל, ובמקרים חמורים יותר גם להפוך לסוכנים בשירותה?
"קודם כל - כסף", אומר ל"7 ימים" רפ"ק מאור גורן, מפקד מחלק ביטחוני ביאחב"ל בלהב 433, שהוביל את רוב החקירות הללו מטעם המשטרה. "חלק מהם גם אנשים שהמדינה לא כל כך מעניינת אותם, אין להם תחושת שייכות או מחויבות למדינה". כסף הוא אכן מניע חשוב ועיקרי במעשיהם של רוב הנאשמים בפרשות - אבל ממש לא היחיד. "בסי־איי־איי ביצעו מחקר של 12 שנים ובדקו עשרות בוגדים בשירותי מודיעין", אומר ד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוג קליני יוצא מערכת הביטחון. "הם הגיעו לארבעה מניעים בסיסיים לבגידה: כסף, דִרדוּר, אגו, ואידיאולוגיה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
