על הספה בביתה המקסים והטובל בירק של דיצה אור, שבדרום השומרון, נמצא פוסטר קרטון של בנה אבינתן בגודל כמעט טבעי. זו תמונה שנלקחה בזמנים אחרים, לפני שנחטף לעזה, והוא נראה בה גבוה ויפה וזהוב שיער ממש כמו כוכב קולנוע. "איזה חתיך הוא", אני פולטת בלי לחשוב. "אבינתן ? כן, הוא חתיך אש", היא אומרת ומחייכת. בחיוך שלה רואים המון גאווה של אמא על הבן המוצלח שלה, זה שתמיד מצטיין בכל דבר שהוא נוגע בו. אבינתן סיים תואר בהנדסת חשמל ומיד התקבל לעבוד בצוות פיתוח בחברת ענק בינלאומית, "נמידיה". אבל אלו גם הדברים הקטנים שהוא עושה, שתמיד יוצאים הכי יפה ומדויק שיש. כמו הספרייה שבנה לאמא שלו בעצמו או העוגה שאפה לה ביום ההולדת האחרון. "עוגה מדהימה, פאי לימון עם פיסטוקים. עוגה ברמה של שף קונדיטור שהוא אפה בלי ללמוד, הכל מהאינטרנט ומחברים".
ושוב היא מחייכת חיוך שכולו נחת מהילד, וזה כמו שמש שמאירה לרגע את שמי החורף האפורים שנשקפים מהחלונות. ואולי זה מצליח להאיר קצת גם את השחור שאורב לה בלב. זה שהיא נלחמת בגבורה גדולה שלא להרגיש. כבר כמעט ארבעה חודשים שאבינתן נמצא שם, בשבי חמאס. לדיצה ולירון, אבי ילדיה שחי בנפרד ממנה, אין ולו בדל של מידע על מה שקורה לו שם. "כל מה שאנחנו יודעים זה שהוא בריא ושלם בסרטון שבו רואים אותו נחטף עם נועה", דיצה אומרת, "לצערנו, מעדויות של אנשים ששבו משם אנחנו יודעים שברגע שהם הגיעו לעומק השאול, שם בעזה, המחבלים הפרידו בין גברים לנשים. בין השבים בעסקה הראשונה היו מי שאמרו שנועה בסדר, ברוך השם, ושהיא כל הזמן מדברת רק על אבינתן. שמשגע אותה שהיא לא יודעת מה קורה איתו. אבל אף אחד מהשבים לא ראה את אבינתן. אנחנו לא יודעים עליו כלום, כלום".
נועה היא כמובן נועה ארגמני, אהובת ליבו של אבינתן ובת זוגו כבר שנתיים. כולנו מכירים את אבינתן ואת נועה מסרטון החטיפה שלהם, שהפך לאחד הסמלים הבולטים של 7 באוקטובר. הסרט הנורא הזה הפך אותם לרומיאו ויוליה של המלחמה, שני צעירים יפים כמו ציור ומאוהבים כל כך, שברגע אחד פשוט באים וקורעים אותם בכוח זה מזה. זה לא מפתיע לשמוע שגם בשבי כל מה שמעניין את נועה זה איפה אבינתן. כזו אהבה יש להם, מהסוג שאי־אפשר לא לרצות בשבילה הפי אנד.
הכתבה המלאה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
