בתחילת המלחמה היה גלנט מבודד בקבינט החירום. ההצעה שלו לתקוף בלבנון ב־11 באוקטובר נתמכה על ידי ראשי זרועות הביטחון אבל התקבלה בהתנגדות עזה בקבינט. נתניהו מצא דרכים להבהיר לאנשי הצבא שגלנט לא רלוונטי. הוא בודד אותו וניטרל אותו. המשקעים האישיים מהעבר בינו לבין גנץ ואיזנקוט תרמו את שלהם. לפעמים נדמה היה שגלנט פורק את תסכוליו ברטוריקה לוחמנית שיוצרת ציפיות חסרות שחר. סינוואר לא שמע את רעש זחלי הטנקים במנהרה שהתנחל בה, ואם שמע, עבר דירה.
גלנט כבר לא מבודד. הוא ידע ליישר קו עם איזנקוט, גנץ ודרעי. בקבינט החירום נוצרה קואליציה. היא עברה מבחן משמעותי בדיון האחרון על עסקת החטופים. הפעם גלנט הצטרף לאיזנקוט, לגנץ ולדרעי בדרישה למצות את הסיכוי לעסקה. הרמטכ"ל וראש השב"כ תמכו. דרמר השתכנע ותמך. נתניהו מצא את עצמו בעמדה השנואה עליו – יחיד מול כולם. הטענה שלו, שהוא עושה הכל כדי לקדם עסקה לשחרור החטופים, ספגה מכה קשה. גם כאן העמימות התנפצה. הוא נחשף, שלא בטובתו.
הטור המלא של נחום ברנע מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 17:07, 16.05.24