תודה, טלי גוטליב על פיסת הרכילות. בזכותך, לעת בלותי, הייתה לי עדנה קטנה וסוגיית בן־זוגה של שקמה והיעדרותו המשונה משלל הופעותיה, לא תמשיך להטריד את הצד המטומטם והרכילותי שלי לעוד הרבה קפלנים.
עכשיו הבנתי. כן, טוב, אני מודעת כמובן לעובדה שהעדנה שלי והקרנבל שהוא את, עלתה לבן־זוגה בסיכון חייו, בפגיעה בביטחון המדינה, באובדן אמון הציבור ביכולת של נבחריו להיות קמצוץ מעל מכחישי קורונה עם הזיות על צ'יפים מושתלים במחזור הדם, אבל מה אלו לעומת פיסת רכילות הגונה.
תודה, אריה דרעי על אוורור הבושה. תודה על הכנות, תודה שחשפת שהלילות קשים גם לך ושימשת פה לכל כך הרבה אזרחים המתקשים לישון לאחרונה. היה שווה לנו שתבטיח לפרוש מהפוליטיקה ואז תצפצף על בית המשפט ותחזור אלינו בסערה - אם לא כשַּׂר, אז לפחות כחבר בקבינט הביטחוני המרבה להתייעץ עם רבנים שמבינים בלחימה פחות מהחתולה שלי, אבל מבינים היטב אילו תפילות ועצרות יפתחו שערי שמיים.
אמנם אתה מאמין קטן מאוד בשוויון בנטל וגדול מאוד בהרחבת תקציבי הישיבות ובהרחבת הנחשלות של תלמידי החינוך החרדי, אבל זה נעים לדעת שיש מי שמתקשה להירדם בלילות וזקוק לכדורי שינה. יפה שחשפת חולשה וכאב. אנחנו בעד מנהיגים שעשויים בשר ודם. אמנם הכאב שלך הוא על ילדים של אחרים המשלמים בחייהם, אבל למה להתקטנן?
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
