צה"ל הכריז על 2024 כ"שנת לחימה". בזמן שהפרשנים מסבירים למה התכוון המשורר, המילואימניקים ובני ביתם מבינים היטב את המשמעויות. אם עד כה הוזנקו כוחות עצומים מהאזרחות ללחימה רציפה ואינטנסיבית, בק־רוב אותם מילואימניקים יידרשו לחיים מפוצלים: בין הבית והאזרחות לבין שדה הקרב, בתדירות משתנה. הידיעה הזו לא מקילה בשום צורה על המערכה. להפך. היא מאותתת על תקופה ארוכה של חוסר ודאות, תלישות והיעדר שגרה. גם כוחות המילואים שגויסו ב־7 באוקטובר וכעת משתחררים, יודעים היטב שהצו הבא מחכה להם ושימשיכו להיות עמוד השדרה של הלחימה שתלווה אותנו בחודשים הקרובים. המחיר שמשלמים יותר מ־250 אלף מגויסי מילואים עולה לכותרות בעיקר סביב האובדן למשק ולמעסיקים, או סביב האתגר של האוניברסיטאות והמכללות.
הזירות הללו חשובות מאוד, אבל ישנו גם המחיר הכמעט לא מדובר - המחיר שמשלמת משפחת המגויס. לא רק באתגרים הטכניים, שהם מורכבים להפליא, אלא בנימים הכי דקים של תחזוק הרקמה המשפחתית והזוגית העדינה. הטור המלא במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 17:54, 14.12.23