רביב כנר חשב שהוא די מוכן למלחמה הבאה שתתרגש עליו, אבל 7 באוקטובר בכל זאת הצליח לחדש גם לנפשו שצולקה מגיל 18. "גיליתי דברים על עצמי תוך כדי הלחימה הפעם. למשל, שיש לי פחד מהחושך. בפעילויות בחרמון מזג האוויר בדרך כלל סגרירי. זה אומר עננים כבדים כשאתה למעלה, בהר. באחד הרגעים פתאום הרגשתי שאני מפחד מהחושך".
זה לא קרה לפני?
"זה כן משהו שהיה צץ פה ושם, די בקטנה, אבל התפתח במלחמה הזו לממדים אחרים, עד כדי קלסטרופוביה. הבנתי באמת מה היכולות שלי היום וזה בסדר. זה לאו דווקא קשור לסיפור שלי עם הלם קרב. ככל שאנחנו מתבגרים ומסתכלים לאחור, בעיקר עם כל מה שעברתי בצוק איתן, אז כבר יודעים למה נכנסים. הייתי מוכן נפשית, נגיד, בהיבט הזה. אבל לפחד מהחושך לא. גיליתי את זה באחד מהמארבים במלחמה, במשימה הראשונה שקיבלנו. זו הייתה פעילות של 48 שעות - אין טלפונים כמובן - הכל מבצעי. אני ממש קיוויתי שלא יגיע החושך. כשהוא הגיע, תקפה אותי חרדה. פתאום פחדתי. אין לי יותר מדי איך להסביר את זה".
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
