11 חודשים שרס"ל ניקול צ'רנר, סוהרת ששרדה את הטבח בנובה, מתקשה להירדם. במשך היום צ'רנר בת ה־24, תושבת הקריות, ממשיכה לתפקד כסוהרת – או בשם המקצועי המעודכן, לוחמת כליאה – באגף הנוח'בות בבית המעצר קישון, ומנסה לשמור על שגרה, עד כמה שאפשר לשמור על שגרה בעבודה מול מחבלים. "אבל בלילות", היא מספרת, "בלילות זה מגיע".
בעוד ניקול וחבריה ניסו להימלט מהטבח בנובה, הסוהרות רס"ל אריאל ישיבר (25) מעוטף עזה ורס"ר ספיר דיין (28) מירושלים, היו במשמרת בכלא שקמה באשקלון. משמרת שבת רגילה, שהפכה למשמרת בלהות: עשרות רקטות נורו על האזור, אזעקה אחרי אזעקה, לחץ, היסטריה, ובתוך כל אלו הן אמורות לשמור גם שהאסירים יהיו בטוחים מצד אחד, ושלא יפרצו מהומות מצד שני. בסביבות השעה 16:00 לערך, כשהיה נדמה שהמטח שוכך, הם התחילו להגיע: ראשוני מחבלי הנוח'בה שנלכדו חיים בשטח ישראל. "ואנחנו ממש מזהות ביניהם חלק מהמחבלים שראינו במשך כל אותו יום בסרטוני הזוועות, עומדים פה, לפנינו, פנים מול פנים", אומרת אריאל. ארבע סוהרות צעירות שחוו את 7 באוקטובר על בשרן, שאיבדו חברים וחברות, שראו בעיניים שלהן את אכזריות המחבלים. ועכשיו הן אלו שאחראיות על כליאתם, וניצבות יום־יום מול המפלצות שעשו את כל זה. "לעמוד מולם בלי לפחד, כשהכוח נמצא בידיים שלי - זה מחזק אותי".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן