ההתחלה: לפני הקלטת האלבום הראשון / 1983
בחברת הליקון ראו את רמי ואותי בהופעה בצבא, ורצו להחתים כל אחד ממאיתנו על אלבום סולו. עמדתי להקליט את האלבום הראשון שלי אחרי השירות בלהקה הצבאית של חיל חינוך, בתוספת שנת קבע כסולנית. הלכתי להיבחן למכינה של בית הספר למשחק בית צבי. הרגשתי שחסרה לי נוכחות בימתית, הייתי בת 21, ואמרתי שאם אני כבר מקליטה אלבום, אני רוצה לפני כן להיות קצת על במה כשחקנית, להבין את העולם הזה. כשהגעתי לאודישנים, המנהל, גרי בילו ז"ל, שאל אותי למה אני לא רוצה לבוא ללמוד שלוש שנים משחק באופן רציני, כי הם מאמינים בי כשחקנית.
שיר אהובת הספן / 1986
היינו כבר נשואים, רמי ואני, וגרנו בדירה רחוב סוקולוב. רמי הלך פעם לים וחזר חצי חולמני. כשהיה מלחין משהו בראש, העיניים שלו היו משתנות. אז הוא הגיע ואמר, "טיילתי, ואני חושב שיש לי איזשהו לחן יווני יפה בראש". ואז הלך לפסנתר ואמר, "אני חושב שאפנה ליאיר לכתוב מילים". הם היו חברים מהצבא ויאיר לפיד בדיוק סיים לקרוא את הספר 'ים המוות' של ז'ורז' אמאדו, ובעצם סיפר את העלילה ב'שיר אהובת הספן'. בהקלטה באולפן שרתי כמה פעמים וזה עדיין לא היה באווירה שרצינו. רמי ידע שאני מאוד אוהבת את הסרט 'זורבה היווני' והתחיל לדבר על איך שבסוף, עם כל הכאב, הם קמים ורוקדים ולא שוקעים באבל. ואז הוא התחיל לעשות את התנועות של הריקוד מהסרט, ופתאום בבת אחת הבנתי את השיר, נכנסתי לאולפן ושרתי בטייק אחד.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן