אני לא מצליח באמת לקרוא חלק מכתבות התחקיר שמתפרסמות בעיתון "הארץ" על המלחמה. בשבת שעברה הייתה אחת על מעין נוהל שכן, שימוש במקומיים לבדיקת מנהרות. כתבה שנייה שראיתי ברפרוף הייתה על היחס למחבלי הנוח'בה בשדה תימן. עכשיו, אנחנו לא ב־6 באוקטובר ולא בא לי פה לזעוק נגד שמאלנים, בהן צדקי שאני לא שם, רק אציין בקרירות שאלה בפשטות כתבות שלא מרשימות אותי במיוחד.
אני במלחמה הזו פוגש את השטח. אמנם אין לי את הידע שיש לכתב צבאי, אבל עובדתית בשדה תימן הייתי מעל עשר פעמים ועל נוהל שכן, או איך שלא תקראו לו, שמעתי מזמן מלוחמים בשטח, ואגיד לכם את האמת - הוא היה נשמע לי מאוד הגיוני. אם אתה פוגש מקומי ליד בניין (הוא אמנם לא חמוש, אבל לך תדע ממתי הוא לא חמוש), אין שום סיבה שהוא לא יוביל אותך לתת־הקרקע שיש בבניין ולא תשלח חבר'ה ממגלן להסתכן שם. יש כמובן נהלים ודרכים לעשות זאת, יש נסיבות ומשתדלים לעמוד בכללים, אבל בתוך פאקינג מלחמת קיום, אותי זה לגמרי עובר. גם לגבי מחבלי נוח'בה בשדה תימן, בואו, אגיד את מה שראיתי בעיניי: הכל בסדר. אם יש חריגות צריך לטפל בהן, אבל באמת התרשמתי שככלל, האירוע שם ממש בסדר.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
