שני סגני ראש עיריית קריית־שמונה הובילו את נציגי מס רכוש בין הריסות הבית של משפחת אלון. בני הזוג, ירון ושולי, הלכו אחריהם בפנים חתומות. הרקטה נחתה בחצר הבית על הוויטרינה של הסלון. ההרס מוחלט. זה רחוב קטן בשכונת יובלים החדשה, שכונה של משפרי דיור, בתים פרטיים ובנייני דירות נמוכים עם מרפסות גדולות הפונות לעבר לבנון. אפשר רק לדמיין איך זה להתחיל כאן את הבוקר עם כוס קפה מול הנוף המרהיב שכל כולו ירוק ופורח עכשיו. תענוג.
אבל אלו דיבורים מימים אחרים. שלוש שנים נמשכה בניית הבית, האלונים נכנסו אליו בתחילת חודש ספטמבר האחרון. "הילדים היו מאושרים", אמר האב ירון, "חסכנו שקל לשקל ובנינו בית לתפארת. רק המטבח עלה בסביבות המאה אלף. לא הספקנו ליהנות ממנו בכלל. איזה כאב לב זה. בלתי נתפס".
הבית נפגע במטח הגדול של ערב חמישי שעבר שבו נורו כ־30 טילים לעיר. בני הזוג היו בחדרם בבית ההארחה של קיבוץ איילת השחר, לשם פונו. השכנים לידם, משפחת סמעאן, היו במלון בטבריה. הבית שלהם ספג פגיעות הדף. אחד השכנים, שגם ביתו נפגע, הצביע על בני הזוג סמעאן ואמר שהם בכלל סיפור מטורף. זוג צד"לניקים שברחו בנסיגה בשנת 2000 ועבדו בכמה עבודות במקביל כדי לבנות בית. גם הם בקושי הספיקו ליהנות ממנו. "הרקטות המקוללות שהרסו את עמל חיינו", קוננה בעלת הבית שביקשה שלא נפרסם את שמה, "עפו עלינו מהכפר שלנו בדרום לבנון".
אופיר יחזקאלי, ממלא מקום וסגן ראש העירייה, ויורם ממן, גם הוא סגן ראש העירייה, הקפידו שהשמאים יתעדו כל פריט. באנו לדבר איתם פוליטיקה מקומית, אבל המלחמה ומחירה הכבד קיבלו עדיפות. כשנשמעה שריקה צורמנית ולאחריה קול פיצוץ אדיר, יחזקאלי הרגיע: "זה נ"ט על הרכס מעלינו, באזור מרגליות, משגב עם". בדרך לפה חלפנו על פני כרזות גדולות ובהן תמונתו. "חייבים להתקדם!" נכתב בהן, "רשימת דרך חדשה, אופיר יחזקאלי לראשות העיר". גם ממן, הסגן השני, תלה לא מעט שלטים בעיר. "נתתי לכם את הכל", נכתב ליד תמונה גדולה שלו, "עכשיו תיתנו לי את הקול שלכם, יורם ממן למועצת העיר".
הכתבה המלאה של עודד שלום במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
