היינו בדיוק בתוך לול. איתן דוידי נעמד באחד המעברים וגילי הצלם צילם אותו עם העובדות שלו. דוידי הוא אימפריה של ביצים, הלולן הכי גדול בארץ. יש לו פה במושב מרגליות מאות אלפי תרנגולות שמתקתקות עבודה גם עכשיו במלחמה, תחת אש. והאש כאן במרגליות קטלנית, חייבים להיות ערניים. אולי כי היא בכינון ישיר. אין יישוב, קיבוץ או מושב בגבול הצפון שנצפה ונשלט על ידי הצד הלבנוני כמו מרגליות. החשיפה ללבנון היא מלאה, טוטאלית. אין קטעים מתים, חתיכת רכס או גבעה שמסתירים אותך מהצד השני. כל בית, כל מבנה, כל רחוב ושביל, הכל כאן חשוף. אתה נוסע כאן ברחובות במהירות ויודע שאתה בין כוונות. פה לא נוסעים חגורים, עם חלונות סגורים, מזגן ורדיו דלוק. אתה נוסע ומקווה לשמוע בזמן את שריקת טיל הנ"ט שטס לעברך ומתפלל שתצליח לפרוק מהר מהאוטו ולהשתטח על הארץ. אין זמן להשתהות. התגובה צריכה להיות מהירה וחדה, עניין של שתיים־שלוש שניות.
דקות קודם לכן אמר דוידי שבמרגליות אין כמעט אזעקות, בטח לא במקרה של ירי נ"ט, כמו זה שהיה בבוקר יום שני השבוע.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן