צ'רלי צ'פלין חי, יצר והפיק את מיטב סרטיו מחוללי מהפכת התרבות בארה"ב. הוא הגיע אליה ב־1914 ובקשתו לשוב אליה ב־1952 — לאחר מסע לקידום סרטו 'אורות הבמה' באירופה — נדחתה. צ'פלין נדרש לוויזה, כמו כל זר המבקש להיכנס לארה"ב, משום שבכ־40 שנה שחי בה לא טרח להתאזרח בה, ואף נימק סירוב זה במיני טענות על פטריוטיות ואזרחות העולם הגדול. והיו באמריקה רבים שגאוותם הלאומית נפגעה מכך. עתה נמצאה להם התואנה המינהלית להיפטר מהאיש שממילא נצטייר בעיניהם כחתרן בלתי נלאה, כיהודי בסתר, כבולשביק, כאויב מסוכן של ערכי היסוד של האומה האמריקאית. לצ'פלין הייתה חיבה בלתי נשלטת לנשים צעירות, ובלשון פחות זהירה נאמר "נערות". וכשעסקי הנשים הלא־מקובלים שלו הסתכמו בהאשמות על הדחת נערות למעשים לא מוסריים, התנערות מאבהות והליכים משפטיים רבי־תהודה, לא התקשו מנגנוני השירותים החשאיים האפלים "לתפור לו את התיקים" הנדרשים.
הכתבה המלאה במוסף הספרות והתרבות בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 11:32, 04.01.24