מתי הבנתם שנתניהו לעולם, אף פעם, לא בשום זמן שאפשר לחשוב עליו, לא יגמור להיות ראש ממשלה? מתי הבנתם שהוא יישאר לתמיד? מתי הבנתם שהוא, בשתי מילים, איש הנצח?
אולי לא הבנתם. זה קשה להבין. למעשה זה מסוג הדברים שמתחשק לפסול על הסף – מה זאת אומרת איש הנצח? לכל אחד יש מועד תפוגה. אבל די ברור לי שישראלים רבים מתחילים כבר להבין. מי שעוזבים עם ילדיהם את הארץ בשקט. מי שמתייאשים ומנתקים מגע ועוזבים – אבל נשארים בארץ – בחרישיות. מי שעדיין זועמים ומוחים בכבישים ובקפלן ובמצודת זאב, אבל אומרים לי בדרך לשם: "הוא לא ילך אף פעם, נכון?"
אתם יודעים מי עוד הבין את זה? נתניהו הבין.
אני משוכנע שנתניהו כבר יודע שהוא יחיה – פוליטית – לנצח. שלא משנה מה הוא יעשה, אין יותר שום דבר, כלום, שעלול להרוג אותו פוליטית. גם אם לא יחזיר אפילו חטוף אחד נוסף; גם אם ייכנס, או לא, לרפיח; הוא ימשיך.
ראיתי פעם סרט כזה, שהגיבור שלו הבין, בשלב כלשהו, שהוא בן אלמוות. הוא ניסה לאתגר את זה: קפץ לכביש מהיר ונדרס – ושרד. קפץ מרב־קומות והתרסק – ושרד. ירה בעצמו – ושרד.
נתניהו עושה בדיוק אותו דבר.
הוא עמד על המרפסת בכיכר ציון לפני שרבין נרצח – והפך לראש ממשלה.
הוא הואשם בשלושה סעיפים פליליים – ונשאר ראש ממשלה.
הוא אחראי ראשי ל־45 הרוגים באסון מירון – ונשאר ראש ממשלה.
והוא ראש הממשלה המכהן ביום שבו מתחוללת הקטסטרופה הגדולה בתולדות העם היהודי מאז השואה, כולל כ־1,200 נרצחים ישראלים ו־253 חטופים ובהמשך גם בידוד בינלאומי, תקיפה איראנית וכלכלה הרוסה – ותנחשו מה.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 11:03, 01.05.24
