את בקרי האוויר פגשנו לפני הדרמה הגדולה בלבנון. היה כבר דיבור על הסלמה בצפון אבל לא משהו קונקרטי. מי היה מאמין שכמה ימים אחרי נעמוד על סיפה של מלחמה גדולה בגלל סדרת פיצוצים של זימוניות. ומכל מה שהסבירו לך על מה שקורה בבטן ההר כשבחוץ ייהום הסער, דבר אחד ברור: לך תשלוט במרחב האווירי בזמן מלחמה, כשמאות ואלפי רקטות, טילים וכטב"מים, נקודות אויב אדומות, נעים על המסך לעברנו, ומולם מרצדות נקודות כחולות, כלים של חיל האוויר – מטוסי קרב, מסוקים, כלי טיס לא מאוישים, מיירטי כיפת ברזל וקלע דוד. אין מה לקנא באנשי הבקרה, מדובר בבלגן לא נורמלי.
כשנפגשנו עדיין היה רגוע. רגוע בזמן מלחמה שנמשכת כבר 11 חודשים הוא עניין יחסי, זה לא שלא היו אזעקות על ירי טילים וחדירות של כטב"מים מלבנון באותו יום. כבר קריר עכשיו בפסגת ההר שעמוק בתוכו נחצב בונקר ענק. השמיים בהירים, המדבר נפרס מאופק אל אופק וצינת הבוקר מחייבת לשים עליך משהו ארוך. מי שביקר ביחידת הבקרה האווירית (יב"א) של חיל האוויר במצפה רמון מכיר את הנוף הנשקף מכאן. העיירה מצפה ממול במזרח, למרגלותיך בית הספר לקצינים ומסביב האדמה מלאה כרמים. הטרואר ברמת נגב ומצפה מתאים לגידולם של עשרות זני ענבים ומכאן, מההר המנוקד בכדורים גדולים, נראה שהמרלו, השיראז והסובניון בלאן נקלטו היטב במדבר.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
