בדיוק טיפסנו עם הטנדר לנקודת תצפית טובה כשיאסר התקשר. החקלאים ברמת הגולן מקבלים את החורף שרק מתחיל בתחושות מעורבות. החדשות הטובות הן שהטמפרטורות נמוכות דיין כדי לתת מנות קור חזקות לעצי התפוח והדובדבן. את החדשות הרעות אנחנו מרגישים היטב בקפיצות. הגשם ממאן לבוא והקרקע יבשה וקשה. ובכל זאת סמיח סמארה מצליח לשמור יד אחת יציבה על ההגה ואת השנייה להשחיל לכיס, לשלוף את הסלולרי ולראות מי מתקשר. "אה, מצוין", הוא אומר, "זה הבחור מהכפר ח'דר שאני עוזר לו".
סמארה, פעיל חברתי ואיש עסקים תושב מג'דל שמס, קרא על הסיפור של יאסר בפייסבוק. הוא זוכר גם את התאריך, נובמבר 2017. ח'דר הוא כפר דרוזי במורדות המזרחיים של החרמון, שבין אנשיו לתושבי מג'דל שמס ישנם קשרי משפחה עוד מהימים שלפני 67' – אז כבשה ישראל את הרמה. "תחשוב שמתקיפים את המשפחה שלך, את האחים שלך ואין לך איך לעזור. אתה שומע את קולות הירי, את ההפגזות, רואה עשן מתאבך מעל הכפר ולא יכול לעשות כלום, רק להחזיק להם אצבעות".
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן