אלי פלדשטיין היה עד השבוע שעבר בחור צעיר ואנונימי למרבית הישראלים. דובר בלשכת ראש הממשלה שעבד בפרופיל נמוך מאחורי הקלעים. טופז לוק, יונתן אוריך ועופר גולן מוכרים לציבור כדוברים עבור נתניהו, אבל האנשים האלה לא עובדים לבד. הם צריכים פועלים לצידם, כאלה שעושים את העבודות השחורות. שתוחבים ידיים לביוב. פלדשטיין היה פועל כזה. פלדשטיין נמצא עכשיו במעצר וחקירת שב"כ, חקירה העוסקת בגניבת המסמכים שעמדו במרכז הפרסומים בספטמבר בעיתונות הזרה. הוא דמות זוטרה בכוורת המקיפה את ראש הממשלה, אבל דרכו אפשר ללמוד על המכונה הגדולה. איך היא מפעילה אנשים ומתנערת מהם בבת אחת. באבחה, כמו להב מאכלת.
אל החקירה הזו מתווספת חקירה רגישה נוספת סביב לשכת נתניהו. אבל בבוקר יום רביעי לא היה כמעט זכר ברשתות ובאתרים לחקירות הללו. פיטוריו של גלנט דחקו את הידיעה שהותרה לפרסום שעות ספורות קודם לכן בדבר קיומה של חקירת משטרה הנוגעת לפרשה "מתחילת המלחמה". בחודש יולי האחרון חשף נדב איל ב"ידיעות אחרונות" כי במערכת הביטחון קיים חשש שגורמים בלשכת ראש הממשלה עשו ניסיונות בתחילת המלחמה לשנות תמלולים ופרוטוקולים של ישיבות קבינט ודיונים ביטחוניים רגישים. דבר קיום החקירה הזו התווסף לדיווחים מהשבועיים האחרונים על חקירת השב"כ בפרשה שבה מעורב פלדשטיין. מדובר בחקירה של עבירות ביטחוניות שבמהלכה נחשפה רשת של אנשי מודיעין שעל פי החשד גנבו מידע מסווג ביותר מהצבא. בשב"כ חושדים כי המידע והמסמכים האלו הועברו לפלדשטיין, הדובר ממשרד ראש הממשלה, וזה העבירם הלאה. החקירה מתמקדת בעבירות הביטחוניות של גניבת החומר המודיעיני המסווג והוצאתו מרשות הצבא לידי גורמים לא מורשים והיא לא נוגעת במניפולציה שנעשתה במידע – מניפולציה גסה שנועדה להנדס את המידע כך שיתאים למדיניות ולאינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
