ראיתי תערוכות פרחים. הייתי בהולנד, באוסטריה, ביפן. ראיתי כרי דשא יפהפיים שבעיצומם התרומם, סתם ככה – ללא כל תשלום או חברות ב"חבר" – כלב או ברבור ענקי, מרהיב, מטורף, עשוי מפרחים נפלאים.
זה לא היה בתוך אולם חשוך, זה לא היה עם סאונד אפקט של ג'ונגל, ושום פלסטיק לא היה מעורב. אלה היו פרחים אמיתיים בשמש, בטבע אמיתי, כמו שאלוהים, ואיזה גנן פסיכי, וכנראה שגם איזו עירייה עם תקציב מנופח, התכוונו. זה היה קסם.
אבל בתערוכת הפרחים באקספו לא היה שום קסם. זו הייתה חלטורה ישראלית טיפוסית, צפויה, עצובה. חלטורה ברורה מראש.
היעדרו של הקסם מישראל לטובת החלטורה הוא תמידי. מה שלא תעשו ולאן שלא תלכו פה, תמיד תפגשו באותן הפקות בינוניות במחירים מופקעים, אותם תורים אינסופיים לכל דבר, אותו חום, אותה הנאה־בכוח כי כבר שילמתם, ובדיוק אותו אפס קסם.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 09:54, 09.05.24