הידיעות שפורסמו ביומיים האחרונים על הרחבת הפעילות הקרקעית של צה"ל מלמדות על שני דברים.
הראשון, שהערים בצפון הרצועה לא טוהרו עדיין: מחבלים יוצאים מפעם לפעם מפירים וממבנים ומזנבים בלוחמים; השני, שבצבא מריחים את הסוף, מנסים להשלים הישגים לפני שתוכרז הפסקת אש. סידורים אחרונים בעזה, אפשר לקרוא לימים האלה. אחד האזורים שטופלו פחות בחודשי הלחימה היה מחנות הפליטים במרכז הרצועה. הוא יטופל בימים הקרובים. אף אחת מהפעולות האלה לא אמורה לשנות את המציאות.
גם אם בדרך נס הכוחות ייתקלו במוחמד דף, ביחיא סינוואר או במרואן עיסא, ראשי חמאס בעזה, יחסלו את האיש או ייקחו אותו בשבי – החשבון הכללי לא ישתנה. זה מה שיש.היכולות הצבאיות של חמאס לא חוסלו: הוא ממשיך לירות רקטות, ממשיך לזנב בכוחות. גם השליטה שלו באוכלוסייה לא נעלמה: היא בולטת בחלוקת המזון שמגיע לרצועה במסגרת הסיוע ההומניטרי. הכתובת היא אונר"א; השולט חמאס.
הטור המלא במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 17:28, 21.12.23