זו ההצעה הכי טובה שהם יקבלו, לא תהיה טובה ממנה, אמר יואב גלנט לראש הסי־איי־איי בפגישתם בוושינגטון. זה היה לפני כעשרה ימים. דברים דומים נאמרו ליועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. באותו ביקור ניתח שר הביטחון בפני השניים את המלכוד האסטרטגי שישראל נקלעה אליו. אם אין עסקה בעזה, חיזבאללה ממשיך לירות בצפון. ישראל מעדיפה הסדר על מלחמה, אך הזמן אוזל. הברירה היחידה שנותרת לה היא פעולה צבאית. אם זה יקרה, תשומת הלב העולמית לא תוקדש עוד למצבם של תושבי עזה, אלא לעלטה הצפויה בביירות. בדרום, ישראל תעבור ל"שלב ג'" ברצועה. המוטיבציה לעסקה תפחת. וממילא, הזהיר גלנט, תנאי העסקה שהוצגו בידי הנשיא ביידן לא ישופרו עוד; ישראל לא יכולה לעשות זאת ביטחונית או פוליטית.
נדמה שהמילים שלא נאמרו בפגישות האלה חשובות יותר מהטקסט עצמו. גלנט, האיש שארה"ב הכי סומכת עליו בממשלה, אמר לממשל שהסיפור נגמר. מערכת הביטחון הישראלית לא יכולה להמשיך לדחוף לעסקה והתפשרות מול המתווכות; הגענו לקצה. הוא ביקש מביל ברנס וסאליבן להעביר מסר לקטאר, ובעצם דרכם לחמאס – החלון למו"מ תכף ייסגר, סופית. זה עכשיו או לעולם לא.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
