אלה ימים משונים בהגזמה, אז לכן תמחלו לי אם אדלג בין נושאים באופן חריג אפילו ביחס אליי, כיאה לתקופה שבה אתה רגע אחד קופץ מול הטלוויזיה ומריע להרשקו המקסימה על האיפון, ורגע אחר מתכונן למלחמה קיומית ומנסה להסביר לאנשים למה אתה לא מזמין גנרטור (מה הציפייה בעצם, איראן תירה עלינו אלפי כטב"מים ואנחנו נשליך לעברם את הגנרטורים שלנו?).
סוריאליזם. אלה ימים סוריאליסטיים. ההמחשה הכי טובה לכך היא העובדה שכאשר אני כותב שורות אלה – אי שם ביום שלישי – אני תוהה שמא כשאתם קוראים אותן יש לכם אינטרנט, או שאתם עמוק במקלטים. אדם יושב בביתו וכותב מאמר שעד שיודפס עלולה לפרוץ מלחמת עולם שלישית. אינני יודע מה זה כן, אבל נורמלי זה לא. ומה קשה יותר, ההמתנה למלחמת גוג ומגוג או הדבר עצמו? אולי לחכות קשה יותר מתימרות העשן עצמן?
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
