ה-3 באוקטובר 1973 היה תאריך חגיגי בבית משפחת לב־רן (לובלינסקי) הצעירה. אהוד, רמת־גני בן 25, שרק נרשם ללימודי הפרעות בתקשורת, הגיע עם אשתו הטרייה מלי לבסיס של חיל המודיעין בגלילות. הוא בא כדי להתחייל לשירות מילואים שגרתי, והיא, בהיריון מתקדם, הגיעה כדי לקבל את הפטור ממילואים עבור עצמה. "ניגש אליי בחור שהכרתי", משחזר השבוע לב־רן, "ושאל: 'אכפת לך להחליף אותי ולעשות הפעם את המילואים בחרמון במקום בסיני? עניתי שאין בעיה".
שלושה ימים אחר כך פרצה המלחמה. לב־רן נשבה על ידי הסורים עם עוד חיילי מודיעין בסדיר ובמילואים. כולם הועברו לכלא אל־מאזה בדמשק, שם שהו שמונה חודשים. עליו ועל חבריו למוצב נעשתה, עשורים אחרי, הסדרה עטורת הפרסים "שעת נעילה".
גם משה (מוסא) מנחם, אז בן 20, מקיבוץ מענית, שירת באותה יחידה, אבל בסדיר. עם חיילים נוספים, בהם יוסף תור מטירת צבי, הצליח להתחבא במוצב שנכבש במשך שבוע שלם, עד שנמצאו כולם ונשלחו גם הם לאל־מאזה. בנסיבות אחרות נשבו ונשלחו לאל־מאזה גם הטייס עמירם גיא מרמת־השרון, ועידו גולדהכט מתל־אביב, חייל ביחידת לוחמה אלקטרונית (ל"א). שבועות רבים לא ידעו בני המשפחות מה עלה בגורל יקיריהם. הסורים סירבו לספק רשימות מסודרות מי חי ומי נהרג, וההורים המיואשים החליטו להקים ועד פעולה כדי לדרוש בשלב הראשון את הרשימות ובשלב השני לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל בניהם, וכמובן, להחזיר אותם הביתה.
וכך, מבלי להכיר קודם לכן, הפכו ההורים של מוסא, עידו, אהוד, עמירם, יוסף ונוספים למטה המחאה הראשון שהוקם בישראל על ידי הורים. אם תרצו, המקבילה למטה החטופים העכשווי, אחרי מתקפת אוקטובר 2023. בלי רשתות חברתיות, מכשירי טלוויזיה בכל בית ושעות שידור אין־סופיות, בלי מכשירי טלפון (בוודאי לא ניידים) ומכונית פרטית לכל משפחה, ללא תקציב ממשי ואפילו ללא תמיכה ציבורית נרחבת, פעל הוועד מנובמבר 73' ועד יוני 74', המועד שבו חזרו כולם מסוריה – מי כמשוחרר שצועד על רגליו, מי כפצוע ומי כחלל.
50 שנה חלפו ומטבע הדברים כמעט כל ההורים אינם בין החיים. גם לילדיהם, פדויי השבי, העיסוק בנושא מאוד קשה. בזמן אמת לא ידעו על הפעילות האינטנסיבית של ההורים. רק כשחזרו – למדו. ההורים מעולם לא הפסיקו לדבר על מה שהפך לחוויה המעצבת של חייהם. "אבא שלי ממש עבד בזה", משחזר לב־רן, "גם אחרי שחזרתי. חייו נחלקו ל'עד 73'' ו'אחרי 73''. הוא לא הפסיק לדבר איתנו על זה. כשנולדו הנכדים, הוא עבר אליהם".
הטור המלא של נחום ברנע במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 18:03, 11.01.24
