"בזכות הפרויקט הזה נוכל להביא את אושוויץ בירקנאו לכל כיתה ברחבי העולם, זו מהפכה אמיתית", אומר וויטק סוצוויצ'ה, מנכ"ל קרן אושוויץ בירקנאו. "אנשים כבר לא יהיו חייבים לטוס לכאן. אנחנו יכולים להביא את הטרגדיה והלקחים של המקום בצורה האותנטית ביותר לכל פינה בעולם. חייבים להיות נוכחים בכל הפלטפורמות האינטרנטיות כי יש משוגעים שמפיצים שנאה, אנטישמיות וגזענות. הסיור הזה הוא התשובה הטובה ביותר לכך – כי הוא מבוסס על עובדות".
מיזם "אל מול עיניך", שהושק בסוף השבוע האחרון, יאפשר לראשונה סיור וירטואלי אונליין באושוויץ בירקנאו בליווי מדריך שיצעד עם הצופים על פסי הרכבת ויכניס אותם אל ביתני מחנה הריכוז וההשמדה, תאי הגזים והקרמטוריום. מאחוריו עומדת חברת הייטק ישראלית, "AppsFlyer", שפיתחה יכולות ניתוח ומדידת קמפיינים דיגיטליים בשיתוף חברה ישראלית נוספת, "DISKIN", שמתמחה בעיצוב חוויית מבקר ותוכן.
הפרויקט יצא לדרך בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, שהביאה לסגירת מחנה ההשמדה לראשונה מאז פתיחתו ב־1947, שנה וחצי אחרי השחרור. בשל ההשבתה למשך עשרה חודשים, בשתי תקופות, נקלע המחנה לקשיים והייתה סכנה ש־350 מדריכים מוסמכים יאבדו את עבודתם. הסכנה הזו איימה גם על פעילות המחנה: היה ברור למנהליו שאחרי שהקורונה תעזוב, יהיה כבר קשה לשכנע את המדריכים לחזור לעבודתם.
"קראתי ידיעה בעיתון על סגירת אושוויץ בגלל הקורונה ומיד אמרתי לעצמי שאנחנו לא יכולים לעמוד מנגד, חייבים לעשות משהו", משחזרת לירון אור, ראש תחום אחריות תאגידית ב"AppsFlyer", דור שלישי לניצולי שואה. אור יצרה קשר עם סוצוויצ'ה ושאלה איך היא יכולה לעזור. בתגובה מנכ"ל הקרן לקח את אור, שישבה בביתה בישראל, לסיור וירטואלי במחנה הנטוש מאדם באמצעות הטלפון הסלולרי שלו. "היה מצמרר גם לראות את המקום ריק", מוסיפה אור, "כאן נולד הרעיון".
זו הפעם הראשונה שבמוזיאון אושוויץ משלבים אמצעים טכנולוגיים לצרכים לימודיים. מדובר בעניין מורכב ורגיש ביותר, במקום שאין דומה לו בהיסטוריה האנושית. העבודה על הפרויקט נמשכה כשנתיים. היו שותפים לה גם צוותי החינוך, ההדרכה והארכיון של אושוויץ ומומחים מתחומי השואה והטכנולוגיה בישראל ובעולם.
העתיד של לימוד השואה
הסיור הווירטואלי נמשך שעה ו־45 דקות. יש הפסקה של 15 דקות בין החלק הראשון באושוויץ לבין החלק השני בבירקנאו. את המחנה אפשר להכיר בשבע שפות: עברית, אנגלית, פולנית, ספרדית, גרמנית, איטלקית וצרפתית. בהמשך יתווספו שפות נוספות, למשל סינית. 20 מהמדריכים במקום כבר עברו הכשרה איך להופיע מול מצלמה, 60 נוספים נמצאים בשלבי לימוד שונים.
הסיור נפתח בסרטון הקדמה. מיד אחריו עוברים למדריך פולני שמחזיק מוט סלפי ומצלם את עצמו. מיד אפשר להבחין בשלט הידוע לשמצה בכניסה למחנה, "העבודה משחררת", ואז בשער והגדרות ובמבנה המטבח. שם, ליד הקיר, הוצבה תזמורת שניגנה מארשים לאסירים שנכנסו למחנה או יצאו לעבודה כדי להכניסם לקצב פעילות גבוה. המדריך מספר על התזמורת ולפתע הצופה רואה ציור שלה שצייר אחד הניצולים. ברקע אפשר לשמוע את מנגינת המארש המקורית כפי ששוחזרה על ידי אחד הנגנים ששרדו. לאורך הסיור שומעים גם את פסיעות הרגליים של המדריך ואת חריקת הדלתות כאשר הוא נכנס לביתנים השונים. לרגעים אפשר להרגיש ממש בתוך המחנה.
לעומת הסיור הפיזי באושוויץ, שנמשך שלוש שעות וחצי, הווירטואלי אורך מחצית הזמן. אחרי בדיקות ומחקרים מצאו היזמים את המינימום המתבקש לשם הלימוד אל מול מקסימום הקשב של הצופה. בסיור משלב המדריך עשרות תמונות וציורים ושבע עדויות של ניצולי אושוויץ, שישה יהודים ופולני אחד. כמו כן רחפן בשמיים יספק מבט על המחנה ממעוף הציפור.
"היינו צריכים לבצע בדיקת עובדות לכל פרט כדי לתת מענה להכחשת שואה", מסבירה איה פלדמן, מנהלת הקריאייטיב של "DISKIN", אשר ביימה את החוויה עם רן דיסקין, סמנכ"ל טכנולוגיה ופיתוח עסקי בחברה, שהוביל את הפיתוח הטכנולוגי והלוגיסטי. פלדמן מוסיפה ש"הרעיון היה להנגיש את המקום כדי שלא יהיה סגור לעולם. הסיור לוקח אותך לחוויה אישית. הצופה יכול למשל לשאול את המדריך שאלות".
לצד צוות חוקרי שואה ואנשי הפקה, סאונד ועריכה, פלדמן כתבה וביימה סיור שונה, שטרם נראה כמוהו. הטכנולוגיה שבחר דיסקין למימוש התוכנית מתבססת על "Zoom sdk" שפותח עבור מכשירי אייפון 13 ומעלה. כך התוכן מתחשב בתנאי השטח, למשל מזג אוויר קיצוני. כדי לספק רשת אינטרנט יציבה, חברת אורנג' רישתה את כל סביבת המחנה בטכנולוגיה שלה. בשנתיים האחרונות הצוות הישראלי ביקר שבע פעמים באושוויץ כדי לוודא שהמיזם יעבוד כמו שצריך.
תחילה היה חשש מצד צוות המדריכים להשתתף בפרויקט. היו כאלה שפחדו שאחרי שהסיור יצולם, אולי לא יהיה בהם צורך בעתיד. כמו כן לימוד השואה הוא כידוע עניין רגיש, וטעות בהדרכה הייתה יכולה להיות מנוצלת לרעה על ידי מכחישי שואה. "זה דבר חדש לגמרי והתגובה הייתה טבעית", מסביר סוצוויצ'ה. "אבל האמת שאין למדריכים כל סיבה לחשוש. הסיור הזה נולד מלכתחילה לאפשר נגישות לאתר ולהבטיח להם עבודה. אני חושב שזו מהפכה אמיתית, זה העתיד של לימוד השואה".
הסיור הזה מהווה מהפכה בעוד מובנים: הוא בא לעולם כשהעדים האחרונים של השואה הולכים לעולמם. בעוד זמן לא רב לא יישארו עדים חיים, והסיור משלב עדויות מצולמות של השורדים. המהפכה השנייה נוגעת לחשיפה לסיור הווירטואלי: הצגת אושוויץ בפני קהלים שמעולם לא חשבו שיוכלו להגיע פיזית למחנה. כעת, למשל, גם תלמידים באפריקה, אסיה ודרום אמריקה יוכלו להכיר את המחנה ואת הזוועות שחוו היהודים.
לדברי סוצוויצ'ה, הממשל האמריקאי התעניין בהכנסת סיור האונליין לתוכנית הלימודים בבתי הספר בארה"ב. ראש עיריית לידס, בריטניה, ביקש לשלב את הפלטפורמה ב־40 מוסדות לימוד ציבוריים שבאחריותו. "להביא לכאן תלמידים זה מסובך ויקר", מסביר סוצוויצ'ה. "תאר לך סיור וירטואלי שאתה משלב אותו עם שיעורים בכיתה ודיונים בין התלמידים – זה מושלם. זה דבר ענק להביא את אושוויץ לאפריקה או למדינות במזרח התיכון, עכשיו אחרי הסכמי אברהם. אושוויץ מונגש לקהלים חדשים. זו גלובליזציה של הזיכרון".
במוזיאון משוכנעים שהסיור הווירטואלי יוביל לגידול בכמות המבקרים פיזית במחנה. "אנחנו יודעים שזה יביא לכאן עוד אנשים", בטוחה לירון אור. יותר מ־87 אחוז מהאנשים שנחשפו כבר לסיור הזה העידו שהם רוצים לבוא לפה פיזית".
עלות סיור היא בין 100 ל־120 יורו לקבוצה. קבוצה אידיאלית מונה כ־35 בני אדם, כדי לאפשר דיון. אבל יהיו גם סיורים בפני קהלים גדולים יותר, למשל באולמות. רשת בתי קולנוע בארה"ב אפילו שוקלת לאפשר הקרנת סיורים מודרכים באושוויץ. אין כאן מטרות רווח – הכל נועד למימון העלויות של מוזיאון המחנה. הסיורים יחלו הקיץ והרישום יתבצע דרך אתר האינטרנט של מוזיאון אושוויץ בירקנאו. החוויה החדשה מותאמת גם לדרישות ספציפיות ותחומי העניין של הצופים. אם ירצו הרחבה בנושא מסוים, המדריך יספק אותה.
תומש מיכלדו, המדריך הראשי של אושוויץ, היה שותף פעיל בהכנת הסיור הווירטואלי. "כששמעתי על זה לראשונה, חשבתי שזה לא יעבוד", הוא מספר בעברית. "הרי מדובר בשני עולמות שאי־אפשר לחבר ביניהם. נדרשה חצי שנה להבין איך בכלל נעבוד. בסופו של דבר הקשיבו לנו. הבינו איך המוזיאון עובד והתאימו את הטכנולוגיה לצרכים שלנו. האמת שאחרי סיור וירטואלי אני מרגיש אחרת לגמרי. באונליין אתה יותר ממדריך כי אתה העין של הצופה. זה תלוי בך מה תראה לו".
לא מזמן העביר מיכלדו הדרכה אונליין לאישה בת 94 מהולנד שלא יכלה להגיע למחנה בגלל גילה. "עשינו לה סיור וירטואלי והיא מאוד התרגשה והודתה לנו", הוא אומר. "אנחנו משלבים בסיור הרבה אמנות, למשל ציורים של שורדים, כדי להראות איך זה היה בעיניים שלהם. היה קושי רב לקבל אישורים להשתמש בציורים האלה, אבל מוזיאונים לשואה בכל העולם נתנו לנו לבסוף אותם, כולל יד ושם. אנחנו אסירי תודה על כך".
נושאי לפיד הזיכרון
פרויקט "אל מול עיניך" הושק בכנס של מחנכי שואה שנערך במוזיאון אושוויץ. השתתפו בו גם מנהלים של מוזיאוני שואה מכל העולם, אפילו מאוסטרליה. מנכ"ל "AppsFlyer" אורן קרניאל, דור שלישי לניצולי שואה, חבש כיפה באירוע וקרא את ברכת שהחיינו. "איך אפשר להבטיח שהעולם לא יישכח?", הוא אמר. "אנו גרים בעולם דיגיטלי עם הכחשת שואה, שנאה, גזענות ואנטישמיות בעלייה – ולאינטרנט יש חלק גדול בכך. האם האנושות עומדת לשכוח את לקחי השואה? האם נאפשר לרשת להפיץ שקרים או שננצל את הטכנולוגיה להפיץ חינוך, עובדות, אהבה והבנה? הפלטפורמה הזו נותנת תקווה שהעולם יפיק לקחים מאושוויץ ויעשה הכל כדי שהשואה לא תחזור על עצמה. מספר שורדי השואה החיים הולך ופוחת. אנו מאבדים הזדמנות לשמוע את העדויות שלהם. בעוד כמה שנים לא יהיו ניצולים חיים ונישאר לבד בעולם עם משימה: לשאת את לפיד הזיכרון. כשאתה מקשיב לעדות, אתה הופך לעד. יש לנו מחויבות לדורות הבאים. זה יום מאוד מרגש עבורי. אנחנו חוגגים ניצחון על החשיכה, ידע על בורות".
רן דיסקין, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת "DISKIN": "האתגר שעמד לפנינו הוא לתת מענה מרחוק לשימור ההדרכה האישית והאותנטית תוך כדי ניצול היתרונות הטכנולוגיים להעצמת החוויה על ידי שילוב של שכבות תוכן נוספות ועוצמתיות".
פיוטר ציבינסקי, מנהל מוזיאון אושוויץ, סיכם: "אנחנו חושבים על האנשים שלא באו לכאן לפני הקורונה וגם לא יגיעו אחריה. אתה לא יכול לצפות מתלמידים בריו או בסודן לטוס לאושוויץ. אפילו אנשים מאירופה שאין להם מספיק כסף לא יכולים להגיע לכאן. תחשבו על אנשים עם מוגבלות או סיבות אחרות. 99.9 אחוז מהאנשים על כדור הארץ לא יכולים להגיע לכאן – ובשבילם עשינו את הפרויקט הזה. זה ישנה את הנוכחות של המסר שלנו בעולם. אנחנו אפילו לא יכולים עדיין להעריך את עוצמת הדברים. יש הרבה שאלות שנותרו פתוחות. עידכנתי למשל את שגרירי ניו־זילנד, יפן ואוסטרליה שבשעה שילדיהם יהיו בבית הספר, אצלנו יהיה לילה. נצטרך למצוא פתרון, אולי סיורי לילה. אנחנו נדרשים להגיב במהירות למה שקורה בעולם, שהופך יותר מורכב. אנחנו צריכים להתייחס לאלה שלא יכולים לבוא. חובתנו לא להישאר אדישים אלא לנסות להגיע לקהלים גדולים".
באחד הסיורים הווירטואליים צפתה חנה גופרית, ניצולת שואה, אשר בגיל שבע ניצלה על ידי פולנים שהפכו לחסידי אומות העולם. חנה התרגשה עד דמעות ואמרה ללירון אור: "עכשיו, אחרי שראיתי את הפרויקט, אני יכולה למות. הסיור באמת מחבר בין כל הנקודות שמרכיבות את אושוויץ. מעבירים פה משהו מאוד אותנטי. אנחנו חיים בתקופה שונה. בני נוער כבר לא מדברים אחד עם השני, הם שולחים הודעת ווטסאפ. אם רוצים לשמר את הזיכרון – זו הדרך. לדעתי זה רגע היסטורי. אני מאחלת שכמה שיותר אנשים ישתתפו בסיור הווירטואלי, שיראו ויבינו, שיחשבו רגע: קרה דבר איום ונורא, אסור שיקרה עוד פעם". •
