כשהמלחמה תסתיים, רחל אדרי תהיה ללא ספק אחד מסמליה הבולטים. סמל לתעוזה ותושייה. אדרי, "רחל מאופקים", היא האישה ששידרה קור רוח מול המחבלים שחדרו אל ביתה ביום שבת בבוקר ואפילו הציעה להם קפה ועוגיות. שעות ספורות אחרי כבר התראיינה בכל כלי התקשורת והפכה לכוכבת.
המחבלים החזיקו ברחל ובבעלה דוד כבני ערובה במשך יום שלם, אבל היא לא איבדה את העשתונות. סיפרה למחבלים כי היא חולה בסוכרת וצריכה את הזריקה שלה, משכה את הזמן כשהציעה להם קפה ועוגיות ואפילו ארוחה, ואפילו חבשה את אחד המחבלים שנפצע, עד שכוחות המשטרה הגיעו אל ביתה. כנגד כל הסיכויים, כשהמחבלים מחזיקים רימונים וקלצ'ניקוב בידיהם, הם הצליחו לחלץ אותה ואת בעלה.
מאז, כאמור, היא לא רק הפכה לגיבורה אלא גם לכוכבת ברשתות החברתיות. היום אפשר להגיד, אין אחד שלא יודע מי זו רחל מאופקים. האישה שהצליחה קצת לרומם את רוחו השפופה של העם בימים אלה. מאות פוסטים ברשתות הוקדשו לה, סרטונים עם עשרות אלפי צפיות, מתובלים בהומור.
ולא רק זה, העוגיות שלה הפכו כבר לשם דבר. במקומות רבים מציעים קפה ו"עוגיות רחל", וגם הביטוי "פק"ל רחל" כבר השתרש. באחד הסרטונים ההומוריסטיים נראה חייל צה"ל יוצא ללחימה במחבלים עם תיק מלא עוגיות. כשחבר שואל אותו "מה זה? מה יש לך בווסט?", הוא משיב: "פק"ל רחל – קפה, תה ועוגיות – שיהיה מה להציע".
באופקים התושבים אפילו החליטו להריץ אותה לראשות העיר. גם הפשוטע הקדיש לה פוסט: "את הגיבורה שלי. ראיתי ראיון איתך ונשמטה לי הלסת. כוחותינו תקפו והרגו מחבל ראשון, אבל רחל המשיכה להרגיע את ארבעת המחבלים הנותרים, כל זה בזמן שקלצ'ניקוב מכוון לראשה. רחל את אישה מלכה. אין בכלל מילים לתאר".
האמן שניאור ליפסקר אפילו הכין לרחל דיוקן וביקש מכל מי שיכול להעביר לה אותו. בקבוצת האמהות הגדולה בפייסבוק "מאמצחיק" היא הפכה כמובן לסמל. שיתפו שם סרטון אנימציה שבו רחל בלבוש סופרוומן מציעה למחבל עוגיות, תוך שהיא אומרת לו: "כוח רחל, מוציאה ת'אננס, המחבל נס, תנצח את החמאס"; "כוח רחל, עוגיות עד שנמאס".
רחל, את מודעת לכוח שלך ברשתות?
"הלוואי שהייתי הופכת לסמל ולגיבורה בנסיבות משמחות יותר. אין על העם היהודי, כולם מפרגנים לי, כולם דואגים, אבל האמת שעכשיו קצת קשה לי. אני בנפילה ומתחילה לעכל כל מה שקרה".
את מנסה להבין עם עצמך מאיפה התושייה?
"שיחקתי אותה בפסיכולוגיה הפוכה. בכלל לא ראיתי בהם מחבלים, התייחסתי אליהם כמו האורחים שלי. הייתי באמונה שלמה. לא פחדתי. לא חשבתי על המוות. עכשיו אני מבינה שהזכויות של ההורים שלי ז"ל שמרו עלינו מלמעלה".
אז אפשר מתכון לעוגיות של רחל?
"איפה הספר? איפה המחברת? כל הבית הרוס ושבור. עכשיו אנחנו אצל הבן שלי. כשנחזור, בעזרת השם, הביתה בריאים בגוף ובנפש אכין לכולם עוגיות".
