הכדורגל הישראלי נכנס בתקופה האחרונה לחרדה של ממש: הפועל ת"א ובית"ר ירושלים בסכנת ירידה לליגה הלאומית. מה נעשה, שאלו את עצמם רבים, אם אחד משני מועדוני הפאר האלה (ואולי אפילו שניהם) לא ישחק בליגת העל. כיצד היא תמשיך לתפקד ללא האוהדים שלהם, שמגיעים בהמוניהם לכל מגרש ומעשירים את קופות הקבוצות המארחות. אז קודם כל, אפשר להירגע. בית"ר מתחילה כבר להיחלץ מהתחתית וגם הפועל כנראה לא תרד - לא בזכות יכולתה המופלאה, אלא כיוון שיש גרועות ממנה. אבל גם אם זה יקרה, מה האסון הגדול?
נכון, אוהדי הפועל ת"א בטח יתבאסו אם קבוצתם האהודה תרד ללאומית, אבל זה כבר קרה בעבר והיא הצליחה להתאושש במהירות ולחזור לליגת העל. לא יזיק איזשהו פינוי-בינוי במועדון האדום, התרעננות קלה וחזרה למסלול. וחוץ מזה, האוהדים האדומים יוכלו לסייע ברכישת כרטיסים גם לקבוצות ליגת המשנה, שמשוועות אף הן לחמצן כלכלי. לא בושה לשחק בלאומית. לא כבוד גדול, אבל גם לא בושה. בשנים האחרונות היא עושה הרבה עניין ודרכה מתגלים לא מעט כישרונות חדשים.
וישנו גם עניין הספורטיביות, עליו דובר לא מעט לאחרונה בהקשר של הפחתת הנקודות. ההכרעות, נאמר על ידי המתנגדים, צריכות להתקבל על כר הדשא. אז אם על הדשא יוכרע שהפועל ת"א צריכה לרדת - זה כנראה מה שצריך לקרות. אגב, גם בנושא הפחתת הנקודות אפשר להירגע. בית הדין המשמעתי לא הכריע בינתיים כלום. מכבי ת"א תזכה כנראה באליפות בלי עזרתו ומכבי חיפה לא איבדה אותה בגללו; בני-סכנין לא איבדה את מקומה בפלייאוף העליון בגלל הפחתת הנקודה, ובית"ר לא הייתה מגיעה אליו גם אם היו מחזירים לה את החמש שהורדו לה; גם הפועל ת"א לא תרד כנראה בגלל הנקודה האבודה, וגם אם זה יקרה - אז מה קרה?
