כ־80 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת תסבול מכאבי גב בשלב כלשהו בחיים. הכאבים מופיעים תחילה בעוצמה חזקה, מה שמכונה "כאב אקוטי", ועם הזמן הם נחלשים משמעותית וחולפים - אך במקרים רבים עלולים לחזור שוב, אם כי באופן פחות חריף. מצב זה, של כאבים ממושכים בעוצמה נמוכה וחזרתם בתדירות גבוהה, הופך את כאב הגב ל"כאב כרוני". עוצמתו אמנם לא נוראה, אבל הימשכותו לאורך זמן רב עלולה לפגוע באיכות החיים ובמצב הרוח אפילו יותר מכאב חריף יותר שנמשך זמן קצר.
בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר, כיום ידוע שהתהליך של הירידה בכאב לא נובע רק מהחלמה פיזית של "הגב הכואב", אלא גם מתהליך שבו מעורבת מערכת העצבים המרכזית: המוח "לומד" להתמודד עם הכאב.
מתברר שיש דרכים להתמודד נכון עם הכאב הראשוני, שיעזרו למנוע ממנו להפוך לכאב כרוני קבוע. ויש גם שלל טעויות, שרבים מאיתנו עושים, אשר מעכבות את ההחלמה ומונעות מאיתנו להתגבר לגמרי על הכאב. אלה הטעויות, ולצידן - הדרכים להימנע מהן.
1. להסתמך על מידע ועצות של קרובים: כשהכאבים מופיעים לראשונה, באופן טבעי אנו משתפים ומתייעצים עם הקרובים לנו. נכון שרצוי לשתף ולהתייעץ עם חברים בכל נושא, אבל חשוב לזכור שכאב גב הוא עניין סובייקטיבי. גם העוצמה וגם פרק הזמן שהוא נמשך משתנים מאדם לאדם. לכן, אמירות כמו "מניסיון, לוקח מינימום שנה עד שזה עובר", או "שום דבר לא עזר לי, רק הזמן", מבוססות על חוויה אישית של כל אחד ואחד, ללא אחיזה מדעית. מה שכן, הן גורמות לתפיסות מוטעות, ועלולות להוביל להגברת החששות, להפחתת ההיענות לטיפולים השונים, הימנעות מחזרה לשגרה ועוד.
מה כן לעשות: להתייחס לעצות החברים בספקנות. בממוצע, כאב גב חולף לגמרי כעבור שישה שבועות. למי כן להקשיב: לאנשים שעבודתם בתחומי הרפואה. ניתן גם להתעדכן באתרי בריאות של גופים מוכרים: קופות החולים, בתי החולים וכדומה.
2. לחפש אבחנה רפואית: כשכואב הגב, אחד הצעדים הראשונים הוא לחפש באינטרנט, אצל "דוקטור גוגל", מינוח מדויק למה שיש לנו. מדובר בתהליך שנקרא בשפה המקצועית labeling. ברשת יש מידע רב עם תתי־אבחנות של הגורמים הנפוצים לכאבי גב, למשל פריצת דיסק, סכיאטיקה ועוד. אולם מחקרים מראים שעצם קבלת אבחנה רפואית גורמת דווקא להימשכות הכאב ולעיכוב ההחלמה, לעומת מקרים שבהם לא ניתנה אבחנה רפואית ומסתפקים בהגדרה כללית כמו "כאב גב תחתון" או "רגישות בגב". הסיבה היא שהאבחנה גורמת לנו להאמין שלכאב יש "גושפנקה" רפואית ולכן מדובר בבעיה רפואית מורכבת, שתימשך עוד הרבה זמן. לעומת זאת, אם אנו סבורים שמדובר בכאב נפוץ ורגיל והוא לא זוכה לאבחנה, אנו תופסים את הכאב כזמני יותר, וסביר להניח שזה יגרום לכך שהוא גם ייעלם מהר יותר.
מה כן לעשות: במקום לחפש אבחנה רפואית, להפנים שמדובר בכאב שכיח, במצב זמני, שהרפואה יודעת לתת לו טיפול יעיל.
3. להתעקש על בדיקות הדמיה: אם הגעתם לרופא, סביר שהוא אמר לכם שברוב המקרים אין תועלת בביצוע בדיקות ההדמיה השונות. הסיבה: מחקרים מראים ששינויים מבניים בדרגות שונות בעמוד השדרה הם ממצא שכיח, שקיים אצל כ־80 אחוז מכלל האוכלוסייה - כאלה שסובלים מכאבי גב וגם כאלה שלא. לכן, לרוב אין קשר בין הממצאים בבדיקות ההדמיה לבין הופעת הכאבים. מתברר שדווקא ביצוע של בדיקות הדמיה שמגלות, למשל פריצות דיסק, עלול לקבע את המחשבה שיש בעיה חמורה בעמוד השדרה או שמדובר במצב לא הפיך, ואז תהליך ההחלמה עלול להימשך זמן רב יותר. כן, האפקט הפסיכולוגי הוא עצום כשמדובר בבעיות גב.
מה כן לעשות: ישנם מקרים שבהם יש צורך בבדיקת הדמיה, אך אם הרופא החליט לא לשלוח אתכם לבדיקה - אין מה להתעקש. במקום זאת, חשוב להתרכז בלבצע את ההמלצות הרפואיות: הורדת עומסים, טיפול תרופתי וטיפולים שמרניים כגון פיזיותרפיה ועוד.
4. להאמין שפריצת דיסק משמעותה כאב תמידי: אם ביצעתם בדיקת הדמיה וגילו אצלכם בעיה כגון פריצת דיסק, סביר שאתם נכנסים לחששות ובטוחים שהדבר לא ניתן לריפוי, ולכן תסבלו כל החיים מכאבי גב. מדובר במחשבות כגון "הגב שלי לא בסדר", או "דפוק". אולם מחקרים מראים שברוב המקרים, במהלך שנה לערך, מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים שגורמים למעין ריפוי של הדיסק. כן, מדובר בהחלט במצב הפיך.
מה כן לעשות: תאמינו בגוף שלכם וביכולת שלו להתאושש. אין בו שום דבר "מקולקל". מדובר בבעיה הפיכה, והכאבים יכולים לחלוף לגמרי מבלי לשוב.
5. להפסיק להתאמן: אנשים רבים קושרים את הופעת כאבי הגב לאימון או למאמץ פיזי שהם ביצעו, ולכן מפסיקים להתאמן. אז נכון שכשיש כאבים מומלץ להפחית את העומסים על הגב, אבל לא מומלץ להפסיק להתאמן לגמרי. אימון גופני מכל סוג גורם - גם בטווח הקצר וגם הארוך - להפחתת הכאבים ולירידה משמעותית בשיעורי החזרה שלהם.
מה כן לעשות: התייעצו עם המאמן מה מותר ומה אסור, הפחיתו את עומס האימונים, ואם ישנם תרגילים שאתם חוששים מהם או גורמים לכאב, אל תבצעו אותם באופן זמני. אבל ככלל, המשיכו להתאמן.
6. להשקיע בטיפולים שוטפים: כחלק מתהליך ההחלמה, אנשים רבים מבצעים טיפולים פסיביים כגון כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, עיסוי ורפואה משלימה. טיפולים אלה יעילים רק להורדת הכאב. אין להם השפעה על שיעור החזרה של הכאב. הגוף הוא לא מכונית שצריכה טיפולים שוטפים. הגוף הוא מערכת ביולוגית שיודעת לתקן את עצמה ולשמור על עצמה. מעבר לכך, המשך טיפול קבוע בגב "מזכיר" לכם כל פעם שיש לכם בעיה, גם אם בפועל היא כבר לא קיימת. הדבר גורם לכם לפתח מעין תלות פסיכולוגית בטיפולים הפסיביים, ללא כל צורך.
מה כן לעשות: בצעו את הטיפולים כל עוד אתם באמת סובלים מכאבים. כשהכאבים חולפים, השקיעו את הזמן בביצוע פעילות גופנית אקטיבית. מומלץ לחזור לטיפולים רק במידה והכאבים חוזרים.
הכותב: פיזיותרפיסט ופיזיולוג, מכון פיזיולייף לפיזיותרפיה וכושר אישי (plife.co.il).
