ת"ז: בת 52, נשואה, אמא לארבעה ילדים, גרה בעמק חפר.
רזומה: מנכ"לית ומייסדת "סיטיזן אימפקט", סטארט־אפ שעוסק במניעת הידרדרות לעוני של משקי בית במעמד הביניים.
כשהתחלתי את השיחה עם ד"ר בידרמן־שלו חשבתי לעצמי שהסטארט־אפ שלה הוא עוד תוכנה לניהול תזרים מזומנים עם שם מפוצץ. כמה טעיתי. "אנחנו עוזרים לגופים פיננסיים - חברות אשראי ובנקים ולגופים ציבוריים, לאתר אוכלוסיות במעמד הביניים שנמצאות בסיכון פיננסי, ושיש להן 24 חודשים עד שייפלו לעוני", היא מסבירה, "לאחר שאיתרנו אותן, באמצעות הטכנולוגיה שפיתחנו אנחנו בונים עבור כל משפחה מודל שמותאם לצורך שלה, תוך התחשבות בהיבטים תעסוקתיים, רגשיים, פיננסיים, משפטיים, מיצוי זכויות, ועוד גורמים שיכולים להוות חסם פיננסי עבור המשפחה".
למה הכוונה ב"גופים ציבוריים"?
"לדוגמה רשות מקומית. אנחנו עוזרים לה לאתר משפחות שלא מוכרות לרווחה, אבל יש אינדיקציות להיחלשות שלהן, למשל דרך בקשה להנחות בחינוך, בארנונה, בחוגים, צהרונים, מעונות וכו'".
אם לרשות יש את כל הנתונים, למה היא צריכה אתכם?
"ראשית, כי אנחנו עוזרים לה ב'טירגוט' האוכלוסייה שתוכל להסתייע ספציפית במהלך הזה. בהמשך, אנחנו מתאימים לכל משפחה תוכנית סיוע פרסונלית. למשל, אם הצורך הוא השמה אנחנו מפנים לגוף תעסוקתי; מצמידים יועצים פיננסיים למי שנכנסו לחובות ומסייעים להם עם מיפוי של ההוצאות, בניית התזרים, הסדר חובות וכל מה שצריך כדי שיחזרו לאיתנות פיננסית. גם סיוע רגשי אנחנו נותנים, כי יש אנשים שהחיים בדוחק בעקבות השינוי שחל במצבם הפיננסי גורם להם למתח שמשפיע על המשפחה כולה".
והכל חינם?
"כל השירותים שאנחנו נותנים לא עולים לאזרח שום דבר. הרשויות משלמות לנו שכר טרחה נמוך, וכשהאנשים מתאוששים וחוזרים לשלם את הסכום המלא לשירותים שהם מקבלים מהרשות, ההפרש עובר אלינו".
אבל איך הם מתאוששים פתאום?
"כי הם יודעים להתנהל פיננסית בצורה טובה יותר. סביר שעד היום אף אחד לא עזר להם למצות זכויות כספיות שאולי מגיעות להם מהמדינה, או שהם זקוקים ליד מכוונת בתחום התעסוקה שתעזור להם לסגור עסק ולהשתלב כשכירים בעולם העבודה, לכתוב קורות חיים וכדומה. את כל זה אנחנו מספקים".
צילום: עינת להב
