אל החווה החלאית־האורגנית "לקט" הנמצאת במושב יעד, לא הרחק מצומת משגב שבגליל התחתון, הספקנו להגיע רגע לפני שהקיץ הצהיב את כל הירוק מסביב. את החווה המטופחת הקימו בני הזוג והחקלאים עדי ועידן קמינסקי, שגם עבורם ההכרח היה אבי ההמצאה. הם בסך הכל רצו שהאוכל שמגיע לצלחת של ילדיהם, יהיה בריא ואיכותי, תוך חיבור לחוויית גידול הירקות - מהאדמה לצלחת.
ואכן, את פניי מקבל טל, בנם בן החמש, שזכה ליום חופש מהגן כדי לבלות עם אבא ואמא. טל שולף ירקות מהאדמה ומכרסם אותן בהנאה, ואין בי אפילו שמץ של הרמת גבה כשהוא לא מנקה את החול מהן. זה פשוט נראה לי נקי מספיק ואני עושה ממש כמותו.
משפחות מגיעות לכאן כדי לקנות זרעים ושתילי ירקות עבור גינת הבית או המרפסת. בחווה יותר מ־40 סוגי ירקות - כרובית אלמוגים וכרוב סיני, באק צ'וי אדום וסלק צהוב, רשאד חרפרף ותרד טורקי, עלי מנגולד וחסה מסוגים שונים. את זרעיהם משווקים מכאן לכ־70 חקלאים, משתלות ומגדלים ברחבי הארץ, לצד הציבור שמגיע לקנות בחווה. ומי שרוצה יכול לקנות מזוג החקלאים הנחוש זני מורשת של עצים מקומיים - רימון, תאנה, תות ועוד.
ואכן, אני פוגשת בין שורות העלעלים את שמעון אושר ממושב רמות נפתלי שבוחר פה שתילי ירקות לגינה שלו. "אני טבעוני שאוכל הרבה מאוד עלים, וחשוב לי לגדל לעצמי את המבחר הכי גדול ואיכותי, שאותו אני מוצא כאן בחווה. פעמיים בעונה אני מגיע לקנות את השתילים, ומחדש את הגידולים. בחורף את העלים, החסות, השורשים וצמחי התבלין, ובקיץ את זרעי העגבניות, הפלפלים, והמלפפונים ושתיליהם". כמה מרענן להיווכח שיש מי שנצמדים לחוכמת האדמה.
"התפיסה שלנו היא מעבר לטריות ולטעם. זה העלים שגודלו ללא ריסוס וכימיקלים, ששמרו על הערכים הגבוהים ועושר הוויטמינים ונוגדי החמצון שהם מכילים, מתוך הבנה שלקוחות העתיד של זרעי הירקות הם המגדלים האישיים. אנחנו מעודדים כל משפחה להתבסס על חקלאות ביתית ולהיות תלויים כמה שפחות במגדלים אחרים, וגם לטפח תרנגולות שיטילו עבורן ביצים ואפילו לייצר את הדבש של עצמן", אומרים הקמינסקים.
כוורת לכל אחד
ואכן, בחווה יש גם לולים וקרקורי תרנגולות ותרנגולים, ומדגרה שמנפקת ביצים של תרנגולות מופרות. מגדלים פה אפרוחים ומוכרים אותם למשפחות שרוצות לגדל אותם בחצר ולקבל ביצים טריות. ומה הסיפור של הדבש?
הכירו את חזון "כוורת לכל מרפסת" ואת מיזם Bee Green של אביחי ברזני ואדם שמש, שני צעירים בשנות השלושים לחייהם מיסוד המעלה וראש פינה שנרתמו לשימור אוכלוסיית הדבורים.
"אדם בדיוק עבד במכוורת ולמד את התחום, והבנו שאפשר להכיר לאנשים את הדבורים, להוציא את העוקץ של הפחד ולגדל קרוב אלינו את הדבורים שיכינו דבש ביתי לשוק הפרטי", אומר ברזני.
ומה עם הפחד?
"יש סטיגמה שדבורים הן מסוכנות. אם הן חיות בצפיפות ומשתמשים בהן הרבה להאבקה, אם הדבוראים מעבירים את הכוורת בלי לתת לדבורים הזדמנות להתבסס במקום החדש וחושפים אותן לסוגי ריסוסים שונים, ולוקחים מהן הרבה דבש - והרי הדבש הוא בכלל לא עבור בני האדם, הוא מזונן של הדבורים - כל זה גורם לסטרס של הנחיל ולהרבה מתחים".
זה נשמע לי צעד אמיץ מאוד, לגדל דבורים במרפסת ולרדות בעצמי את הדבש.
אביחי: "אנחנו מסייעים לאנשים שרוצים לטפח כוורות בגינות, במשקים, בחצרות ובכל סביבה שאפשר להציב בה כוורת. אנחנו מביאים איתנו את הכוורת ואת כל הציוד ההיקפי והמיגון. משפחות מקבלות הדרכה על עולם הדבורים".
הכוורת שלהם נראית כמו ארגז ירקות גדול, רק שבפנים עתידות לזמזם אלפי דבורים. השניים מבטיחים שאם תנהלו את הכוורת נכון לא יאונה לכם רע, והדבורים שיחיו ברווחה ייצרו עבורכם דבש. זה עדיין נשמע לי מפחיד, אבל הם מדברים על אחריות.
שמש: "אנחנו קוראים לאחריות צרכנית. כי אם את מגדלת בעצמך, את מאפשרת לדבורים תנאי רווחה שמאפשרים האבקה. אסור לשכוח שזה מה שיוצר 70 אחוז מהאוכל שלנו. הלקוחות מקבלים מאיתנו ליווי צמוד. אנחנו מגיעים לכל מי שמחליט על הצעד, שולחים סרטוני הדרכה ומלווים בעזרה בשטח ויש גם שיעורי הדרכה שאנחנו מעבירים פה, בחוות לקט".
כמה כוורות כבר הצבתם במרפסות ובחצרות?
"80 וכל אחת מנפקת בין 30 עד 40 קילוגרמים של דבש בשנה, אחרי שמשאירים לדבורים את הרוב".
איפה המקומות הכי מוזרים שהצבתם בהם כוורות?
"על גגות בתל־אביב, אצל לקוחות בבתים פרטיים ברמת החיל, וגם כוורת במרפסת בחריש".
ומה אומרים השכנים שמגלים את התחביב המוזר?
אביחי: "ברור שיש מי שפוחדים, אז הם מקבלים הסברים, וגם קולטים שנוכחות הדבורים בעצם משדרגת את איכות הפירות והפרחים על בגינות שלהם".
אדם: "צנצנת דבש בדרך כלל פותרת את הבעיה. אבל אם השכנים ממש מתנגדים ויש לחץ, אנחנו מאפשרים ללקוחות להחזיר את הכוורת".
אוקי, אז יש לי כוורת במרפסת, אפילו את התנגדות השכנים המתקתי, איך רודים?
אביחי: "אנחנו מלמדים איך לעשות רדייה בבית וכמובן באים להדריך. יש לנו מכונת רדייה שאנחנו מעבירים בין הלקוחות, וכמובן עובדים עם מגנים וציוד מקצועי. ויש קבוצות תמיכה ונוצרה גם קהילה שמקבלת ימי השתלמות".
וכמה עולה התענוג?
"3,500 שקלים וזה כולל כוורת, מפוחי עשן, חליפה, ציוד מגן".
לפרטים: 050-7113334.
חומוס אצל עבדאללה מסכנין
הסטרס הזה מהדבורים עשה את העירונית שאני קצת רעבה. עידן מרים טלפון לעבדאללה מחומוס מדמס שבסכנין. כן, הוא שם, הסיר עוד לא נגמר, וכדאי שנמהר אם אנחנו רוצים להגיע בזמן. אנחנו נוסעים בנופים היפים שמסביב לחווה ומגיעים לרחוב הראשי של העיר הערבית ההומה. כיפת הזהב של המסגד מנצנצת למרחוק, ואנחנו חולפים גם על פני אצטדיון הכדורגל של הקבוצה המקומית.
עבדאללה הקים את החומוס לפני כמעט עשור, אחרי 40 שנות הכנת חומוס בתל־אביב, בת־ים ויפו, ששם גרה המשפחה עשרות שנים. "הילדים שלי נולדו ביפו, אבל בסוף חזרנו לסכנין. אני מכאן, וזה הבית", הוא אומר ומציף את השולחן בחומוס, פול, חמוצים, כדורי פלאפל נימוחים ולוהטים ישר מהרשת, חביתות ירק וצ'יפס, וכמובן זיתים נפלאים, והכל טרי וטעים, ולכן עידן ועדי אוהבים מאוד לבוא לכאן, באמצע היום, וגם עם הילדים. יש גם משלוחים, כמיטב המסורת של השנתיים האחרונות ותושבי הסביבה מרוצים מכך מאוד.
פתוח כאן בכל יום "חוץ מיום כיפור", עבדאללה מדגיש, מ־7:00 בבוקר ועד שהחומוס נגמר, שזה בערך ב־16:00-15:00. טלפון: 054-3835556.
החקלאים המיוחדים של חוות רום
עכשיו, כשהבטן מלאה, אפשר לחזור לשטח, ואל הקולגות שעדי ועידן כל כך אוהבים - החקלאים של חוות רום - מין גן עדן עבור חובבי האדמה והירוק.
אנחנו מטפסים אל חוות רום היפהפייה שבהר כמון. כאן עובדים משתקמי נפש, ועל כך גאוות המקום, שמשקיע במי שזקוקים יותר מכל לתחושת שייכות ומשמעות. ואכן, הצעירים והמבוגרים שהמציאות איתגרה אותם מרגישים כאן חיוניים ושמחים. הם מטפחים עשרות ערוגות של צמחים וירקות - גזר, סלק, כרישה, כרוב, כרובית, רוקט, ברוקולי, שומר ועוד. רוב תצרוכת הירקות מיועדת למסעדה המצוינת השוכנת בחווה, ומציעה סלטים נפלאים, פטאייר על בסיס כוסמת במילוי גבינות ממחלבת העיזים המשובחת שכאן.
המחלבה המטופחת מזמינה את המטיילים לצפות בתהליך הכנת הגבינות. כמה מעניין להתבונן בחריצי הגבינה הענקיים שממתינים להבשלה - 30 סוגי גבינות טעימות מייצרים כאן - צ'רקסית ופטה, לאבנה וקממבר, וגבינות בסגנון תום וגרוייר, חלומי חלומית (שטעמנו על בסיסה כנאפה מלוחה), וכמובן יוגורטים שונים וגם גלידת על בסיס יוגורט עיזים.
החלב מפוסטר ומגיע מעזים שחיות פה חיי חופש, ולא מופרדות מהגדיים שלהן - מה שמוריד אצלן את רמת הסטרס ומעצים את איכות החלב. אפשר לעבור גם סדנת גיבון להכנת גבינות, סדנת ריפוי באמצעות שתילה, סדנת רוקחות טבעית על בסיס הצמחים שמגדלים בחווה, או לקנות אותן גם במרכז - פעם בשבועיים בשוק הנמל בתל־אביב.
בחווה גם מגדלים סקולנטים, הנמכרים למשתלות שונות, וסביבם יש גם תעשייה של כלי עץ ומתקני שתילה יפים, שהעובדים מייצרים ומוכרים כאן בימי מכירה מיוחדים. ניתן למצוא אותם גם בחנויות בסביבה, כמו למשל במתחם יודפת.
פתוח בימים א'-ו' בין השעות 15:00-9:00. טלפון: 04-9020550. בוויז: ביסטרו חוות רום.
אמנות ממוחזרת בסטודיו של פולה בגילון
ואיך אפשר בלי אמנות וקינוח?
אז לטובת האמנות ביקרנו בסטודיו TIN TIME של פולה רייקין, ביישוב גילון שבמשגב. הסטודיו הביתי של פולה המוכשרת הוא לונה פארק של יצירה ומחזור. כאן היא אוספת כל מה שאחרים זורקים, ומפיחה בו מחדש חיים, בעזרת הרבה מאוד דמיון וצבעים. פקקים של בקבוקים שהופכים לפרצופים של בובות, סלסלות של תותים וקופסאות שימורים ("במסעדות בסביבה שומרים לי את הפחים הענקיים של המלפפונים החמוצים") שהופכות לגופי תאורה יפהפיים, חלקים של ברזים וקופסאות של עדשות מגע, מברשות ישנות, עכברי מחשב ישנים, כפתורים צבעוניים ומכסים - הכל עובר כאן טיפול ומירוק והופך לחפצי אמנות. מגיעות לכאן קבוצות ומשפחות לעבור סדנאות יצירה בגרוטאות, שנמשכות כשעתיים וחצי.
הביקור בתיאום מראש בלבד: 054-7949429. בווייז: TIN TIME.
לחם וסיידר חם ביודפת
סיידר חם או שוקו מתוק לקינוח, רגע לפני שהקיץ מגיע ומעביר אותנו למשקאות צוננים, מחכים לנו בקפה יודפת. לכאן לוקחים אותי עידן ועדי יחד עם טל הקטן, שמגלה יכולות מרשימות וצמוד אלינו כל היום. זהו בית הקפה שהם הכי אוהבים לבוא אליו, ונמצא במרכז האמנות והקניות הנעים "בואכה יודפת" שבמשגב.
כאן, מול הנוף, נרגעים וסופגים את מראות היום הקסום, שמחזיר לא רק את האמון במדינה, אלא גם את האופטימיות הזהירה באשר לעתידה.
ואם תרצו לקחת מכאן טעם טוב הביתה, לכו בעקבות הריח אל "לחם עשהאל", חפשו את "מחלבת יודפת", או קנו משהו לנפש אצל האמנים המקומיים. אני רכשתי בחנות הנפלאה MOI WORK + SHOP הדפס של האמנית הישראלית.
בווייז: "בואכה יודפת", קפה יודפת.
מארחים: עדי ועידן קמינסקי גיל: עידן בן 42 עדי 38
יישוב: מושב יעד
חווה חקלאית–אורגנית
פורסם לראשונה: 15:39, 18.06.23
