הזיכרון הראשון שעולה מזנזיבר הוא משנות ה־90: יעל בר זוהר מדגמנת בגדי ים של "פלפל", ומביאה לישראלים את החופים הזהובים ומימי הקריסטל בצבעים שטרם הכרנו. מאז ועד היום האי הטרופי הפך שם נרדף לגן עדן עלי אדמות, הגלויה הציורית עם השקיעות האין־סופיות והזריחות הממכרות, עצי קוקוס, מטעי בננה, סירות דיג פשוטות וכמובן: אנשים מסבירי פנים שבכל מקום יקבלו אותך בחיוך.
30 שנה עברו; זנזיבר הפך ליעד נחשק עבור לא מעט ישראלים, וכיום יש גם טיסות ישירות בעונות מסוימות, רק חמש וחצי שעות מנתב"ג. ממרחק הזמן נדמה שדבר לא השתנה באי האקזוטי: החופים אותם חופים. הים אותו הים. הירוק אותו ירוק. והאקונה מטטה ("אין דאגות") היא לא רק סיסמה שלקוחה מהשיר מ"מלך האריות", אלא דרך חיים שמתחילה כבר בקבלת הפנים כשפקידי הרשויות מברכים את הבאים בשערי שדה התעופה הבינלאומי, "עביד אמני קרום" (Abeid Amani Karume).
שלא תטעו: זנזיבר הוא עדיין אפריקה. תושבי האי עניים והמשכורת החודשית נאמדת בכ־170 דולר לאדם. אלא שרוח קבלת הפנים שורה בכל פינה - למן הכפרים הנידחים ועד לבתי המלון המפוארים. לא זול לטייל בזנזיבר, אך לצד העוני ובתי הפחונים והילדים המתרוצצים בשולי הדרכים, זנזיבר הוא גם אי של ריזורטים. בעשורים האחרונים הוקמו עוד ועוד בתי מלון מפוארים בקו החוף, המציעים חוויה לבעלי אמצעים וכן מגוון אטרקציות ימיות לתיירים. אחד הריזורטים החדשים והמפנקים הוא TOA Hotel & Spa, שהוקם לפני שלוש שנים בצומת מרכזי באי, המאפשר נסיעה קצרה בין החופים הזהובים ומרכזי הקניות בעיר העתיקה. הנה חמש נקודות שאסור לפספס בכל ביקור בזנזיבר:
סטון טאון: אדריכלות קולוניאליסטית
זנזיבר שייך לרפובליקה של טנזניה במזרח אפריקה. לאורך ההיסטוריה נשלטו תושבי האי כמעט תמיד בידי שלטונות זרים, בהם הפורטוגזים, העומאנים וגם הבריטים מ־1890 ועד לקבלת העצמאות והצטרפותם לטנזניה ב־1963. הדבר ניכר במבנים המפוארים בעיר העתיקה של זנזיבר־סיטי, המכונה "סטון טאון" (Stone Town). העיר ממוקמת בחופו המערבי של האי אונגוג'ה, ובה תמצאו את הלב התוסס של האי, מבנים גדולים וציוריים, דלתות עץ ענקיות ומגולפות, מסגדים ססגוניים ועוד.
עם הגעתכם למרכז יתנפלו עליכם מדריכי טיולים, כמו בכל חלקי האי. אבל אפשר בהחלט להתמצא עם מפה פשוטה בין האתרים המרכזיים.
המלצה: מלון Park Hyatt על החוף, שם תוכלו לשבת לקפה גם אם אינכם מאורחי המלון ולתצפת על קו החוף וסירות הדייגים. בחלקים אחרים של האי לא תמצאו מקומות רבים לקניות ולמזכרות. בסטון טאון תוכלו למצוא את מבוקשכם, אם בדוכנים על קו החוף ואם בחנויות הפזורות בעיר. קפה יעלה לכם בין ארבעה לחמישה דולר, שתייה קלה - דולר וחצי.
האי מנמבה: האי של ביל גייטס
זה לא באמת זנזיבר בלי שנורקלים וזה לא באמת שנורקלים בלי האי מנמבה. האי, שבבעלותו של ביל גייטס, אמנם אינו נגיש ומי שיעלה עליו יחטוף קנס, אבל מימי הקריסטל שסביבו מאפשרים את החוויה האולטימטיבית לשנרקל, גם אם אינכם צוללים דגולים. אל האתר תוכלו להגיע עם סירת מנוע מהחוף, בחוויה המשלבת צלילה עם דולפינים ובשוניות האלמוגים. הדגים צבעוניים ומרהיבים ביופיים, שוניות האלמוגים מושלמות לצילום לבעלי מצלמת גו־פרו עמידה למים. בדרך לאתר הצטיידו בפירות ובמים. המדריכים יכינו לכם את קערת הפירות ברגע שתעלו אל הסירה מן המים. מומלץ לסגור מראש את הסירה והציוד. היציאה היא ב־10:00 והחזרה סביב 14:00. עלות הסיפור היא סביב ה־50 דולר לזוג.
חוות התבלינים: איך צומח פלפל שחור?
זנזיבר ידוע כ"אי התבלינים", ובכל חלקיו עצי ושיחי תבלינים נדירים. במשך מאות שנים התקיים סחר ימי מפותח בין העמים הסובבים את האוקיינוס ההודי, סחורות מאינדונזיה, מלזיה והודו הגיעו אל החוף המזרחי של אפריקה, וממזרח אפריקה אל הארצות השכנות. בתחילת המאה ה־18 פיתחו הערבים העות'מאנים את כלכלת זנזיבר על תבלינים וצמחי מרפא. האקלים החם והגשמים מושלמים לגידולים, ויש לא מעט חוות חקלאיות שנראות למעשה כג'ונגלים של עצי תבלינים ומציעות סיור מודרך באזורים הכפריים. כאן תוכלו לראות כיצד צומח פלפל שחור, קארי אדום, מה עושים עם ג'ינג'ר, כורכום ואלוורה, ולמה משמשים מי הקוקוס. במקום תוכלו לקנות גם סבונים תוצרת מקומית, קרמים ומשחות (ארבעה עד חמישה דולר לסבון), וגם תבלינים מיובשים (שלושה עד שמונה דולר).
אי האסירים: צב ענק בן 199
אחד ממוקדי האטרקציות מסביב לזנזיבר הוא האי "צ’אנגו", המוכר גם כ"אי האסירים". האי נמצא במרחק 30-20 דקות שיט מהסטון טאון, ונקרא כך על שם בית הכלא שהוקם בו באמצע המאה ה־18 לכליאת עבדים ומורדים ומאוחר יותר שימש כמקלט למצורעים ואנשים חולים. ב־1919 העניק המושל הבריטי של איי סיישל לשלטונות זנזיבר ארבעה צבי יבשה ענקיים כמתנה מהאי אלדברה (Aldabra). הצבים, שנקראים גם על שם האי "צבי אלדברה ענקיים", עדיין חיים ומהווים אטרקציה מופלאה. הביקור באי מאפשר סיור בבית הכלא השומם ובחוות צבי הענק והאכלתם. הצב המבוגר ביותר, בובה, הוא בן 199 והוא מראשוני הצבים שהגיעו לאי וניתנו במתנה על ידי מושל סיישל. הכניסה כרוכה בתשלום של ארבעה דולר לאדם, ובתשלום נוסף של כ־20 דולר לזוג בעבור הסירה.
שמורת הטבע ג'וזאני: הג'ונגל שליד העיר
את טיול הספארי הגדול תשמרו לטנזניה ולאחת משמורות הטבע העצומות - סרנגטי, נגורונגורו ועוד. אפשר להגיע לשם בטיסה קצרה מזנזיבר, אבל מי שעייף להרפתקה ארוכה (ויקרה מאוד), יוכל לחוות קצת טבע פראי בשמורת ג'וזאני. הג'ונגל, המרהיב ביופיו, נמצא לא רחוק ממרכז העיר, ובו חיים קופי קולומבוס אדום. ההליכה ביער היא בליווי מדריך, בין עצים וצמחים נדירים, עשרות מינים של פרפרים וזוחלים. אפשר גם להגיע רגלית מאחד מהכבישים הצדדיים, אך זה פחות מומלץ למי שאינם מתמצאים בדרכים. מחיר: חמישה דולרים לאדם. הפארק פתוח בין השעות 17:30-8:30.
איפה לישון: ריזורטים מפוארים
יש מגוון מלונות בזנזיבר, ממלונות פשוטים וסטנדרטיים לתרמילאים ועד לריזורטים מפוארים עם חמישה כוכבים. כך למשל ה"מליה" הכולל חוף פרטי ומבודד יחסית, ומנגד מלון הייאט הממוקם בלב העיר העתיקה, הסטון טאון, שמציע חוויה יותר אורבנית ותוססת. שני המלונות מפוארים וגדולים יחסית.
TOA, שמשמעו בסוואהילי "לתת", הוא מלון חמישה כוכבים הממוקם באזור פונגווי (Pongwe) ליד חוף הים המזרחי של זנזיבר - לא רחוק מחוף קיאואנגואה ומוזיאון אנדרטת השלום (Peace Memorial Museum) שנמצא במרחק של 34 ק"מ. נמל התעופה הכי קרוב הוא נמל התעופה הבינלאומי עביד אמני קרום (Abeid Amani Karume), שנמצא במרחק של 35 ק"מ מהמלון (כשעה נסיעה).
המלון, שנמצא בבעלות ישראלית של אבי אגאג'ני ואריאל קרויטרו, מאפשר גם אירוח של קבוצות המעוניינות באוכל כשר. המלון יפהפה ומודרני, בעל 86 חדרים, שלוש בריכות שחייה, ספא, ומסעדת שף. סוויטות ירח הדבש מאובזרות בבריכה פרטית ומרפסת המשקיפה אל מי הטורקיז של האוקיינוס ההודי. המחירים נעים בין 160 דולר (לא בעונה) ל־400 דולר ללילה לחדר סטנדרטי. במלון חניה פרטית חינם, גינה, מרכז כושר, מסעדה ואינטרנט אלחוטי חינם. כל יחידות האירוח ממוזגות וכוללות פינת ישיבה, טלוויזיה, כספת, אך לא כל החדרים משקיפים לים. ארוחות הבוקר טובות וסטנדרטיות, אך לא עשירות כמו המטבח הישראלי. אף על פי כן ארוחות הצהריים והערב מצוינות עם תפריט מגוון במאכלי המקום - דגים ופירות ים, בשרים ותבשילי קארי ואטריות. מומלץ ללכת על חבילת הכל כלול שתחסוך את ההתחשבנות על העלויות והשתייה. החבילה מאפשרת להתפנק בשתייה בבר שבאמצע הבריכה המרכזית, לשתות קוקטיילים ובירות מקומיות וליהנות ממסעדת המלון.
המלון מתאים לזוגות ולמשפחות שרוצות לחוות את האטרקציות באי. הוא נקי מאוד ומסודר מאוד. הצוות מקצועי, מסור ומאיר פנים. עלי, מנהל המלון, מקבל את פניו של כל אורח. "יש לנו פינה בלב לאורחים הישראלים, בין היתר בשל הקשר של בעלי המלון לישראל", הוא אומר, "אנחנו מתאימים את עצמנו לישראלים שומרי מסורת שמבקשים מטבח כשר, ויודעים גם לשלב בין חופשה של זוגות שרוצים שקט ורוגע, לבין חופשה משפחתית - של בידור ושמירה על הילדים בזמן שההורים יכולים ליהנות בשקט".
זנזיבר למתחילים
הגעה לאי: חמש וחצי שעות בטיסה ישירה מנתב"ג או 12 שעות בטיסת קונקשן דרך דובאי או אדיס־אבבה. חברת ישראייר מפעילה טיסות ישירות בתקופות מסוימות (בחגים ובחופשת קיץ).
ישראלים חייבים בוויזה כדי להיכנס לטנזניה וזנזיבר. מומלץ מאוד לסדר את אשרת הכניסה באינטרנט כמה ימים מראש, ובכך לחסוך כסף וזמן רב בשדה התעופה של זנזיבר. עלות: 50 דולר.
מומלץ להצטייד בתכשירים דוחי יתושים ולברר לגבי חיסוני בסיס מספיק זמן מראש לפני ההגעה.
הנסיעה משדה התעופה לאזור הריזורט לוקחת כשעה. מומלץ לקחת מונית ולא להסתמך על תחבורה ציבורית. המחיר הממוצע של מונית משדה התעופה לעיר העתיקה (סטון טאון): 15 דולר.
הנהיגה באי היא בצד ימין (כפי שנהוג בבריטניה).
גם שקעי החשמל הם כמו בבריטניה וצריך מתאם. בחלק מהמלונות אין צורך. עדיף להצטייד מראש.
המטבע בזנזיבר הוא שילינג, אך המקומיים מקבלים גם דולרים.
השפות המדוברות הן סוואהילי, אנגלית וגם ערבית. כמה מילים בסיסיות בסוואהילי שתשמעו לאורך כל החופשה: ג'מבו (שלום), אסנטה סאנה (תודה רבה), האקונה מטטה (אין דאגות).
מזג האוויר הוא טרופי - חם ולח כל השנה, אך עם תקופות של מונסון. התקופה הטובה ביותר להגיע לאי היא במהלך "התקופה היבשה הארוכה", בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. בחודשים אלה מזג האוויר אידיאלי, אם כי תמיד יש סיכוי שיירד גשם. וכן דצמבר, ינואר, פברואר ומארס הם חודשים טובים. באפריל מתחילים המונסונים, אך חשוב לזכור שאין זה אומר שמזג האוויר יהיה סוער, אלא רק עם סיכוי לגשמים רגעיים.
הכותב היה אורח של TOA Hotel & Spa
זנזיבר למתחילים
• הגעה לאי: חמש וחצי שעות בטיסה ישירה מנתב"ג או 12 שעות בטיסת קונקשן דרך דובאי או אדיס־אבבה. חברת ישראייר מפעילה טיסות ישירות בתקופות מסוימות (בחגים ובחופשת קיץ).
• ישראלים חייבים בוויזה כדי להיכנס לטנזניה וזנזיבר. מומלץ מאוד לסדר את אשרת הכניסה באינטרנט כמה ימים מראש, ובכך לחסוך כסף וזמן רב בשדה התעופה של זנזיבר. עלות: 50 דולר.
• מומלץ להצטייד בתכשירים דוחי יתושים ולברר לגבי חיסוני בסיס מספיק זמן מראש לפני ההגעה.
• הנסיעה משדה התעופה לאזור הריזורט לוקחת כשעה. מומלץ לקחת מונית ולא להסתמך על תחבורה ציבורית. המחיר הממוצע של מונית משדה התעופה לעיר העתיקה (סטון טאון): 15 דולר.
• הנהיגה באי היא בצד ימין (כפי שנהוג בבריטניה).
• גם שקעי החשמל הם כמו בבריטניה וצריך מתאם. בחלק מהמלונות אין צורך. עדיף להצטייד מראש.
• המטבע בזנזיבר הוא שילינג, אך המקומיים מקבלים גם דולרים.
• השפות המדוברות הן סוואהילי, אנגלית וגם ערבית. כמה מילים בסיסיות בסוואהילי שתשמעו לאורך כל החופשה: ג'מבו (שלום), אסנטה סאנה (תודה רבה), האקונה מטטה (אין דאגות).
• מזג האוויר הוא טרופי - חם ולח כל השנה, אך עם תקופות של מונסון. התקופה הטובה ביותר להגיע לאי היא במהלך "התקופה היבשה הארוכה", בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. בחודשים אלה מזג האוויר אידיאלי, אם כי תמיד יש סיכוי שיירד גשם. וכן דצמבר, ינואר, פברואר ומארס הם חודשים טובים. באפריל מתחילים המונסונים, אך חשוב לזכור שאין זה אומר שמזג האוויר יהיה סוער, אלא רק עם סיכוי לגשמים רגעיים.
