בדיון הסוער בוועדת הכספים של הכנסת ביום שני השבוע על הצעת שר האוצר למתווה הפיצויים לעסקים עבור נזקים שנגרמו להם במבצע מגן וחץ, עו"ד רועי כהן היה נסער. אפילו מאוד. בשידור מהוועדה בערוץ הכנסת, שהפך לוויראלי, נראה כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אדום מכעס וכמעט מתחנן בפני חברי הוועדה: "אני כבר שמונה שנים פה ואני לא מבין, אני באמת רוצה להבין – מאיפה האומץ הזה של פקידי האוצר להגיד לאנשים שקמים בבוקר, לובשים שכפ"ץ, יוצאים להביא את הפרנסה שלהם, ולא מצליחים בגלל אירוע ביטחוני – להגיד לאותו מדביר, לאותה קוסמטיקאית, לאותו סאונדמן: תספגו את זה. אם חצי שעה של עובד מדינה הייתה נפגעת היו קופצים מהגגות. עובדי מדינה עשו שביתה איטלקית של יומיים על חלון שלא נפתח. חברי הכנסת במו ידיהם הופכים את העצמאים לאזרחים סוג ב' במדינת ישראל, המופלים לרעה אל מול ציבור השכירים", הטיח כהן, שזו לו קדנציה שלישית בתפקיד, בחברי הוועדה.
מה שהרתיח את כהן היה שבדיון אושרו תקנות פיצוי ללא מתן פיצוי לעצמאים בתחום המסחר והשירותים שמתגוררים ביישובים במרחק 7־40 ק"מ מגבול רצועת עזה. "העצמאים האלה לא יהיו זכאים ולו לשקל אחד פיצוי על חמישה ימי מבצע צבאי שבהם המצב הביטחוני לא איפשר להם כלל לעבוד. מי יחזיר להם את ההכנסה שאבדה? לצערי, לעצמאים במדינת ישראל יש חובות אך אין להם זכויות", אמר כהן.
הנאום של כהן שנראה כאילו יצא ישר מהלב הפך ללהיט ברשתות החברתיות. בראיון ל"ממון" כהן נשמע לא פחות כועס. "הממשלה נבחרה על הטיקט של מאבק ביוקר המחיה ושינוי היחס למגזר העסקי", הוא אומר. "במקום זה קיבלנו רפורמה משפטית, ואין עיסוק בחיים עצמם – בעליית הריבית בפעם העשירית, באינפלציה, בהתייקרות התקורות לעצמאים (חשמל, מים, שכר דירה וכו'). במקום לראות את העצמאים ובעלי העסקים כמי שמרימים את המדינה, רואים אותם כמי שמנסה לרמות את המדינה".
אז מה, פקידי האוצר באים מראש עם גישה עוינת לעסקים קטנים ולעצמאים?
"התזה של אגף התקציבים, כולל במשבר הקורונה, היא שעצמאי בחר מרצונו החופשי להיות עצמאי ולכן צריך לקחת עליו את כל הסיכונים ולא לבוא בטענות למדינה. נכון ל־2023, עצמאי ובעל עסק קטן מופקר לגורלו באירועים שאינם תחת שליטתו, כמו מגיפה, רעידת אדמה, מלחמה, שיטפון, שריפה. דרשנו שמדינת ישראל תקבע כללים ותקנות לפיצוי בעלי עסקים, לקבוע שאם חלילה תהיה רעידת אדמה, יפצו אותם. זה נראה לך נורמלי שבסקר שעשינו 88% מהעצמאים מפחדים להיות חולים? זה נתון מזעזע, כי ברגע שהם חולים אין להם מנגנון תשלום על ימי מחלה. המדינה אומרת להם בעצם, אני יודעת רק לקחת ולא לתת. זאת תעודת עניות לכל ממשלה שלא קבעה עדיין כללים לפיצוי עסק במקרה של מבצע צבאי כמו מגן וחץ, שצריך להתחנן ולחכות עד שמקבלים פיצוי. בכל מדינה מתוקנת, הוא יודע לאיזה סכום הוא זכאי ותוך כמה זמן. אצלנו זה נשאר תלוי ועומד כל פעם מחדש.
"אני אומר שהממשלה פיתחה מנגנון לטיפול בפצועים: מי שרשם ירידה של 10% עד 20% במכירות, מוגדר פצוע קל – ולא מטפלים בו. את העצמאים שנפצעו 'בינוני' מעבירים בירוקרטיה עד שהם מתייאשים ומוותרים על הפיצוי, והפצועים קשה, כשהפיצוי כבר מגיע לעסק, הוא לא מצליח להתאושש, כי לא קיבל אותו בזמן אמת. אבל לעומת זאת גוף שיש לו ייצוג מההסתדרות ויד על השאלטר, מצליח למנוע אפילו ירידה של חצי יום חופש לשכיר. יש אמנה בלתי כתובה בין אזרח לבין המדינה, שאם האזרח ממלא את כל חובותיו, משלם את מסיו, המדינה חייבת בזמן משבר לסייע לו. בקורונה המדינה נתפסה עם המכנסיים למטה בלי שום מנגנון פיצוי, ושי באב"ד, שהיה אז מנכ"ל האוצר, מתנצל עד היום שאחת הטעויות בקורונה הייתה העיכוב של ארבעה חודשים עד שנכנסו לאירוע".
60 אלף עסקים ייסגרו
כהן (46) משמש פה ל־600 אלף עצמאים ועסקים קטנים. נוסף לעיסוקו כעורך דין הוא גם משמש כמנכ"ל ארגון נפגעי פעולות האיבה. בעבר שימש במשך 15 שנה כסגן ראש עיריית חולון. הוא בוגר תואר שני במשפטים בהצטיינות, נשוי ואב לשלושה. "העצמאים נתקלים בבירוקרטיה קשה וחוסר טיפול בנושאים הכי אקוטיים להם", הוא אומר. "לדוגמה, כדי לקבל רישיון לעסק, עצמאי צריך להתמודד מול עשרה גורמים: איכות הסביבה, משרד הבריאות, כיבוי אש, תכנון ובנייה, תאגיד המים, יועץ תנועה, יועץ נגישות וכו', במקום שתהיה לו כתובת אחת שתטפל בכל. עשינו רפורמה בנושא של רישוי עסקים, אבל היא תקועה. ב־3 ביולי יש דיון בבג"ץ שהגשנו נגד שרי הפנים והאוצר, על כך שלא התקינו תקנות כדי לקבוע מה זה שימוש חורג לעסק. 30% מהעסקים לא מקבלים רישיון עסק בגלל שמצאו אצלם שימוש חורג, ואין תקנות שמגדירות. חמש שנים הנושא תקוע. כנ"ל היה לגבי ימי הבידוד בקורונה – עד שהמדינה הכירה בזכות העצמאים לפיצוי על ימי הבידוד".
כהן אומר שהוא מוצא עצמו יום־יום במאבק על מה שאמור לדבריו להיות הסטנדרט – לאפשר סביבה עסקית תומכת והקלות בעשיית עסקים. "לצערי, אני מגיע לבדי להילחם מול רשות המסים ופקידי האוצר, שביקשו למשל להשית – במסגרת המלחמה בהון השחור – על מיליון עצמאים להרכיב על חשבונם דלקן ברכב, כדי להתמודד עם אולי 60 תחנות דלק פיראטיות שיש בישראל. נושא מכירות הדלק ללא חשבוניות הוא 0.1% מההון השחור. לצערי, זה סוג החשיבה שרווחת באגף התקציבים וברשות המסים, על גבם ועל חשבונם של העצמאים, שרק מוסיפים להם רגולציה. אנחנו שותפים במאבק בהון השחור, אבל לחייב מיליון עצמאים בעלות חודשית של המנוי להתקן הדלק? הצלחנו לשכנע את גפני, שהודיע שיצביע נגד, ואילץ אותם למשוך את התקנות".
עד כמה החמיר מצבו של הציבור שאתה מייצג עם עליית הריבית והאינפלציה?
"המצב כעת יותר קשה ממה שהיה בקורונה. יש צורך בשורה של צעדים כדי להילחם באינפלציה, אבל ממשלת ישראל כאילו לא באירוע. השאירו את הנגיד לבד במערכה עם הכלי היחיד שיש לו – הריבית. הממשלה לא פועלת בשום דרך לעצור את האינפלציה בעזרת צעדים אחרים שהצענו, כמו למשל הורדת מע"מ על מוצרי יסוד, פחת מואץ על השקעות בציוד (פחת הוא קצב הירידה בערך הציוד שנרכש לעסק, המשמש בסיס לקבלת החזר מס – נ"ז). במדינת ישראל תקנות הפחת הן מ־1941: יש עדיין פחת על רכישת סוס (שמונה שנים) ועל רכישת חמור (עשר שנים), אבל על כיסא ושולחן במסעדה, בעל העסק צריך לחכות 16 שנה עד שיקבל את מלוא הפחת. עד אז המסעדן כבר החליף עשר פעמים את הריהוט שלו. אותו דבר על ציוד במוסך – רק אחרי עשר שנים. אבל אם אתה רוכש מטוס פרטי לעסק, תוך שלוש שנים אתה מקבל החזר מהמדינה. יש כאן עיוות שזועק לשמיים".
מה ההערכות שלכם לגבי מצב העסקים במגזר שלכם?
"לפי נתוני חברת BDI, השנה אמור להיות זינוק של 30% במספר העסקים שייסגרו. מדובר בעד 60 אלף עסקים. אני טוען שאנחנו מתקרבים לסביבת ריבית של 7% פריים (כרגע היא 6.25% – נ"ז), שתקריס פה עשרות אלפי עסקים. כבר רואים זינוק בבקשות להקפאת הליכים, בקשיי נזילות. אני חי את המשק, אני פוגש כל יום בעלי עסקים, יש מחנק אשראי מאוד גדול לעסקים קטנים, שעלויות הריבית שלהם גבוהות פי 2.5 מאשר עסקים גדולים. הריבית הופכת את העסק ללא רווחי, לצד הפגיעה שהם חווים כתוצאה מצמצום בצריכה הפרטית. אני מזהה האטה בפעילות במשק בענף המסעדות, יצרני האופנה, קמעונאות, מוסכים – בהרבה ענפים שמושתתים על שולי רווח נמוכים ומחזורים גדולים. הריבית שוחקת אותם, והעסק נכנס לסחרור. נפגשתי מספר פעמים עם סמוטריץ' וברקת, כולם מסכימים שצריך תוכנית לעידוד עסקים. הבעיה זה סדר העדיפויות שלצערי הוא אחר: עיסוק ברפורמה המשפטית. הייתי מצפה לתוכנית אמיתית לעידוד המשק, שתכלול גם את הורדת מס החברות, שעומד על 23% מהרווחים. יש דרך לפצות את המדינה על אובדן המסים, וגם אם המדינה תפסיד הכנסה, כרגע חשוב יותר להחיות את הפעילות הכלכלית במשק. החשש שלי הוא שבגלל שהאירוע במגזר העסקי לא מנוהל ואין תוכנית רב־שנתית להגדלת הצמיחה והפריון, נקבל שוב פתרונות טלאי על טלאי".
תן דוגמאות לאפליה ממשלתית כלפי העצמאים והעסקים הקטנים.
"יש מכרזי מדינה ושלטון מקומי שמדירים עסקים קטנים. הובלנו תיקון בנושא, אבל במבחן התוצאה, רוב המכרזים הולכים לחברות הגדולות, שלאחר מכן לוקחות את הקטנים כקבלני משנהן. בארה"ב מי שממנה את ראש הסוכנות לעסקים קטנים זה הנשיא בעצמו, החוק שם אומר שב־23% ממכרזי הממשל יזכו עסקים קטנים, וכל שנה מתבצעת בחינה שעמדו ביעד. ביקשנו מהחשב הכלכלי באוצר לדעת מה מספר הזוכים מקרב עסקים קטנים במכרזים, ונאמר לנו שאין נתונים. במכרז לשכירת משרד יח"צ לרשות מקומית בעלות של 100 אלף שקל לשנה, לא צריך להתנות את הזכייה בניסיון של עשר שנות עבודה ומחזור של 50 מיליון שקל. גם משרד קטן יכול לעמוד במשימה. גם סטף ורטהיימר התחיל ממחרטה אחת בנהריה וגדל לאימפריה. לא יכול להיות שממשלת ישראל אישרה 50 מיליארד שקל לרכבת הקלה, ולא הקצתה אפילו שקל לפיצוי העסקים על תוואי הרכבת. לצערי, 50% מהבעיה נפתרה משום שעסקים על התוואי פשוט נסגרו. הקו האדום היה אמור להיפתח ב־2022, איחור של שנה ואף אחד לא מתכוון לפצות את בעלי העסקים. אפילו לא הנחה בארנונה, או ביטול תשלום על שלט, שאף אחד לא רואה כי העסק לא נגיש. הבאתי דוגמאות בוועדת הפנים, שאפילו באפריקה כשהקימו רכבת בקניה, ידעו לפצות ב־100 מיליון דולר עסקים על התוואי. שלא לדבר על ארה"ב ובריטניה. קודם כל מפצים את העסקים, כדי שהעסק יישאר גם ביום שאחרי".
"אני אוהב את התפקיד"
לא התייאשת עד כה?
"הייאוש זו לא תוכנית עבודה עבורי. אני מבצע את התפקיד בהתנדבות מתוך רצון לשנות. זה המוטו שלי בחיים ומופיע לי בווטסאפ. סדר העדיפויות של הממשלות חייב להשתנות. גם בממשלת השינוי לא התבצע בסוף שינוי בחיי העצמאים, למרות שיאיר לפיד הכריז שהחוק הראשון שיעביר יהיה דמי אבטלה לעצמאים. לא קרה. בממשלה הקודמת עודד פורר, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ חתמו על הצעת חוק להכרה בהוצאות רכב ואש"ל ורשת ביטחון סוציאלית לעסקים קטנים, אבל בסוף נשאבו לעסוק בסדר יום אחר. ח"כ אביר קארה, שנבחר על המשבצת של העצמאים, במבחן התוצאה – לא הביא שינוי. מנגד אני רואה את ח"כ אבי מעוז עם מנדט אחד מביא לתוצאות מדהימות: מקים רשות בתקציב של 280 מיליון שקל. מנסור עבאס ממקסם את הכוח הפוליטי שלו. לקארה היה מנדט להוביל תהליכים עבור העצמאים, הוא ניסה, אבל לא ניצל את הכוח הפוליטי שלו".
מה כן הצלחתם להשיג?
"הצלחנו שכנסת ישראל תחוקק חוק שישווה את זכויות העצמאים לאלה של שכירים בנושא של פנסיה. בעוד 30 שנה הראשונים שייהנו מזה יגידו: היו שר הכלכלה אלי כהן ועו"ד רועי כהן, שראו רחוק והבטיחו לכל עצמאי שבעוד 30 שנה תהיה לו לצד קצבת זקנה גם קצבת פנסיה שתאפשר לו לשמור על מינימום קיום. הישג נוסף הוא שלאחר עשרות שנים שהממשלה התנערה מהצורך בחוק שיקבע מוסר תשלומים למשרדי הממשלה, חוקקנו חוק שקובע שכל משרדי הממשלה ישלמו שוטף פלוס 30 לספקים. הצלחנו לחוקק חוק תשלום דמי לידה לעצמאיות לפי חישוב ההכנסות בשנה שלפני הלידה, ולא בשלושת החודשים האחרונים, שבהם התפוקה שלהן יורדת. עשינו מהפכה כשהצלחנו לקבוע שכל עצמאי שיוצא למילואים יקבל תוספת של 25% פיצוי על התקורות הקבועות שלו, ארנונה, שכר דירה וכו', בעוד העסק מושבת כי הוא במילואים. הצלחנו שמס הכנסה שלילי יחול גם על עצמאים, באותם תנאים כמו לשכירים. הורדנו את עמלת סליקת האשראי מ־2% לפחות מ־1%. וכמובן שהייתי ממובילי הרפורמה לרישוי עסקים, שהעבירה את הנטל למדינה: היום עסק יכול להצהיר על עמידה בדרישות ולקבל רישיון – והמדינה היא זו שמחויבת לבדוק האם זה נכון, ולא להפך".
