ליאם סרוגייט הלומדת בתיכון רבין באילת תצא מחר בפעם האחרונה אל החופש הגדול. אך במקום להתרגש לקראת העלייה לכיתה י"ב, מלווה את סיום השנה תחושת החמצה. לאחר שנה של עבודה קשה ולימודים לבגרויות, היא הייתה אמורה לקבל תעודת הצטיינות - אלא שבשל עיצומי ארגון המורים העל־יסודיים, היא אפילו לא תקבל את גיליון הציונים שלה. "זה לא סיום שנה שמח", היא מספרת, "אני לא מרגישה שסיימתי את השנה, חסרה לי סגירת המעגל".
כמו ליאם, עוד כ־400 אלף תלמידים בכיתות י'-י"ב ייצאו מחר אל חופשת הקיץ, לצד תלמידי חטיבות הביניים. בשעה שברגע האחרון הודיעו בארגון כי יאפשרו לקיים מסיבות סיום לתלמידי כיתות י"ב, בכיתות י'-י"א יסיימו את השנה ללא טקסים וללא תעודות. מבחינתה של ליאם, אקורד הסיום הצורם הוא רק סופה של שנת לימודים שהייתה רוויה בעיצומים שכללו ביטול פעילות מחוץ לבית הספר מאז חודש פברואר: "עכשיו גם אין מסיבת סיום, את מעט הכיף שיש לנו מונעים מאיתנו. מאז שהחלו העיצומים רק למדנו ולמדנו, אבל אנחנו לא יודעים האם ההשקעה שווה וזה מרגיש כמו ללמוד סתם בלי מטרה. כל המצב הזה משפיע גם מבחינה חברתית, כיוון שטיולים ופעילויות חברתיות מגבשות את הכיתה. זה מבאס, ההרגשה היא שאני לא צוברת מספיק חוויות בבית הספר". "אני יודעת שהמורים לא אשמים", מוסיפה ליאם, אך מבהירה: "יש לנו כעס על זה שעושים את המאבקים על גבינו".
לתחושות התסכול, שותפה גם מור בירן העולה לכיתה י"א בתיכון אמית רננים ברעננה: "האבסורד הוא שעשו לנו מבחנים עד לשבוע האחרון ואנחנו המשכנו ללמוד ולהשקיע בלי לקבל תוצרים". בשנה הבאה, היא תחל להיבחן בבחינות הבגרות החיצוניות - אבל למעשה, היא לא יודעת מה מצבה הלימודי אחרי שבוטלו גם ימי ההורים מוקדם יותר במחצית השנה. "אין לנו אפשרות להקדיש את החופשה לשיפור במה שצריך לשפר כיוון שאנחנו לא יודעים במה", היא משתפת, "אנחנו מסיימים בתחושה קשה של זלזול בהשקעה ובזמן שלנו". שנת הלימודים הנוכחית אמנם תמה, אך לא חוסר הוודאות - לנוכח האיום החדש של הסתדרות המורים לדחות את פתיחת שנת הלימודים הבאה. גם במקרה הזה, כפי שמוחה מור, הראשונים להיפגע יהיו התלמידים: "אנחנו מאבדים אמון במערכת. הדבר היחיד שהיה לנו זו שגרה שבה קמים בבוקר והולכים לבית הספר ועכשיו גם את זה לא יהיה".
עדן קרסיינטה, שעולה גם הוא לכיתה י"א בתיכון רבין בתל מונד, מרגיש שישנם תלמידים שנפגעו ברמה הלימודית בשל המצב: "בדרך כלל אנחנו מקבלים מהמורים הסברים כשהם מחזירים לנו את המבחנים וזה עוזר לנו להבין את הטעות ולתקן. עכשיו לומדים, משקיעים, נבחנים - ולא יודעים מה קורה. אני אוהב ללמוד ומבין שבהמשך ייתנו לנו ציונים, אבל חברים שלי בהידרדרות משמעותית ולא אכפת להם מבית הספר". "קשה לסיים כך שנה, אין תחושה של סיום", הוא מסכם, "אני אוהב את המורים שלי וצריך לשפר את התנאים שלהם, אבל זו לא שיטה להיאבק על גב התלמידים וזה גם לא עובד להם מול האוצר".
"המצב מאוד מתסכל, משכורות המורים זה עניין בפני עצמו ולא צריך לפגוע בנו", מוסיפה ליאן אשכנזי שעולה לכיתה י"א בתיכון אליאנס בתל־אביב. גם היא, מרגישה שהפכה לכלי במאבק של ארגון המורים: "בארגון המורים חושבים שאם יפגעו בנו באמצעות ציונים, טיולים ומסיבות, כולם יתעוררו, אבל עובדתית שום דבר לא השתנה. מה שהשתנה זה אנחנו, התלמידים. זה נתן להרבה תלמידים לגיטימציה להפסיק להשקיע בלימודים, יש גם תלמידים שלא באים למבחנים". התחושות שלה, היא מספרת, רק מתעצמות לנוכח ביטול פעילויות לאורך השנה: "אין חוויה בית ספרית, מגיעים רק כדי ללמוד וזה לא תורם לאף אחד".
ארגון המורים הרחיב כאמור את העיצומים בהדרגה, במחאה על תנאי השכר בתיכונים. עתירות שהגישו לבית הדין הארצי לעבודה משרדי החינוך והאוצר לצד השלטון המקומי נדחו ברובן. סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אודליה שינדרוף כהן, סבורה כי אין מקום לצעדים הנוכחיים: "אי־מתן ציונים ותעודות סיום שנה לא יוסיף לעומק העיצומים או למכסת האיומים ולא מזיז לממשלת ישראל אלא נועד רק להטריף את ההורים ואת הילדים. אי־מתן ציונים פוגע בתלמיד פגיעה אנושה, לא מידתית ולמעשה מונע ממנו אפשרות להתקדם. וזה בוודאי שאינו חינוך".
בארגון המורים העל-יסודיים בחרו שלא להגיב לדברים.
