המבצע אתמול בג'נין יהפוך לציון דרך בצה"ל, לא רק בגלל הזמן הממושך שלקח לצאת מהתסבוכת (המבצע היזום הארוך ביותר מאז האינתיפאדה השנייה), אלא בגלל הסיבה שגרמה לה: כניסת מטענים רבי־עוצמה, שהופכים את הגזרה לאזור דמוי דרום לבנון בשנות ה־90, גם אם המטענים הללו פחות עוצמתיים מאלה שראינו אז.
המציאות הזאת לא נולדה אתמול אלא כבר לפני שנה וחצי, עם מטען שיוצר בג'נין (ולא הגיע מבחוץ). כמו שאמר בכיר בצה"ל: לאור כמות המטענים שהופעלו נגד הלוחמים, מפתיע שיום קרב כמו אתמול לא קרה עד היום. גם אתמול המטען שהיה מקומי וגדול הונח במקצועיות, והבעיה היא שבקצב הזה של התפתחות ייצור המטענים, צה"ל עוד עלול למצוא עצמו נאלץ להיכנס עם נגמ"שים ממוגנים, כאלה שמיועדים ללבנון ולעזה, גם לערים בשטחים. מי היה מאמין.
האיום הזה מחייב הסתכלות אחרת של צה"ל לאותו מרחב שממנו יוצאות חוליות הטרור בחודשים האחרונים, כי שם בדיוק זקוקים הצבא והשב"כ לחופש פעולה. המערכת צריכה להיות מסוגלת להכניס לוחמים באופן רציף, על מנת ש"יכסחו את דשא" הטרור, כפי שאוהבים לומר בצה"ל. בג'נין צומחים גידולי הפרא, כמו למשל מעבדות לייצור רקטות, כפי שחשף ראש השב"כ רונן בר באחרונה, וכפי שראינו בניסיון השיגור הכושל לפני חודשיים מאותו אזור.
מה שאנחנו רואים לנגד עינינו זו לא סתם עליית מדרגה בטרור בצפון השומרון (נגד אזרחים בצירים ונגד כוחות צה"ל בכלל), אלא גם מאמץ מסודר ומאורגן, שתכליתו להרתיע את כניסת הכוחות למרחב כדי להתעצם, בדומה לרצועת עזה. ישראל לא יכולה לאפשר זאת ולכן היא צריכה למצוא מענה לדפוס הפעולה, שהלך והשתכלל. התמונות שיצאו אתמול מג'נין הן רעות מאוד להרתעה: תושבים פלסטינים צילמו את עצמם עם חלקי הכלים שנשארו בשטח, ודי ברור שכל כישלון יעודד את המוטיבציה להמשך.
שלושה דברים חשובים יש לציין: ראשית, למרות תוצאות המבצע הנוכחי, הכוחות באוגדת יהודה ושומרון פועלים מדי לילה במחנות הפליטים בשכם ובג'נין. היחידות המבצעיות בקצה משיגות תוצאות טובות, ולמרות הסיכון הרב בהיתקלויות ובמטענים מטווח קרוב מתחילת השנה, אין הרוגים לכוחות צה"ל.
שנית, רוב הטרור יוצא משני מקורות – בג'נין באזור מחנה הפליטים, ובשכם במחנה בלאטה ובקסבה. חוץ מזה, רוב הערים שקטות באופן יחסי.
שלישית, לפי כל ההערכות בפיקוד מרכז, העתיד אינו מבשר טובות: הרשות הפלסטינית מאבדת אחיזה ביותר ויותר אזורים, וביום שאחרי אבו מאזן – שבפועל כבר החל, למעשה – המצב יחמיר עם תוכניות חמאס להשתלט. לכן שתי זירות מטרידות את צה"ל: איראן ובת חסותה חיזבאללה בצפון, והפלסטינים ביהודה ושומרון. עזה תמתין לתורה.