בעקבות הפיגוע הקטלני בגבול מצרים שבו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל, נמתחה ביקורת קשה נגד קצינים מגדוד ברדלס בשל הכשלים הרבים שהתגלו בניהול האירוע בגזרת הר חריף, ובקרוב צפויים בפיקוד דרום לנקוט נגדם צעדים פיקודיים. אולם לצד אלה מתבררים גם סיפוריהם של מי שנהגו בגבורה: בעיקר זה של לוחמת צעירה, נ', שבזכות דבקותה במשימה נתפס המחבל וחוסל.
סמלת נ', מפקדת כיתה בת 19, הייתה הראשונה שזיהתה במשקפת את המחבל החמוש, בעמדה שהקים לעצמו לאחר שהרג את סמלת ליה בן נון וסמ"ר אורי אילוז ז"ל. בהיתקלות איתו מאוחר יותר נהרג גם סמ"ר אוהד דהן ז"ל. עד אותו רגע סרקו הכוחות את הגזרה שוב ושוב ולא הצליחו למצוא אותו. גם הגששים התעקשו שהעקבות מובילים בחזרה לסיני ויש לחזל"ש את האירוע.
אבל נ' לא ויתרה, ובחיפושים ראתה לרגע מטווח של יותר משני ק"מ נקודה שחורה חשודה על האדמה המדברית. היא לא זיהתה שמדובר באדם אבל החליטה שלא להסיר לרגע את עיניה מהאיתור. היא דיווחה על הממצא למפקדיה, דאגה להרים רחפן שעקב אחריו והפליל אותו והכווינה את יתר הכוחות לנקודה.
בכירים בפיקוד דרום אומרים שנ', שהתגייסה לפני כשנה וחודשיים לצה"ל, הפגינה מקצועיות גבוהה ותפקודה מנע ישירות תוצאה קשה בהרבה. לחבריה ליחידה אמרה נ', שזהותה לא מתפרסמת כדי למנוע נקמה בה: "החלטתי להתמקם בעמדה גבוהה ושולטת ולאחר הזיהוי הראשוני החריג במשקפת, המשכתי לחקור את מה שראיתי. דיווחתי על כך בקשר מיד לסמ"פית י' שהייתה בקרבת מקום. חשבתי לעצמי שזה המחבל אבל לא יכולנו להיות בטוחים מכיוון שזה אזור עם הרבה מטיילים".
עוד שיחזרה נ' בשיחות עם חבריה ובתחקיר שנערך: "באותו רגע חששתי שאם אני מוציאה את העיניים מהמשקפת, לא אצליח לחזור לאותה נקודה. בשלב מסוים זיהיתי אותו זז עם עצם שנחשד ככלי נשק. הרגשתי את הדופק שלי עולה". באותם רגעים נ' הכווינה את הכוחות לנקודה בתוך תוואי שטח קשה ומצוקי במיוחד ולאורך כל הזמן לא הזיזה את מבטה מהעינית.
סמלת נ' מצאה עצמה במשך שעה ארוכה הופכת לגורם היחיד ש"אוחז" את המחבל: "הייתי מפוקסת על המשימה. ידעתי שכמה קילומטרים משם יש בורות לוץ, אזור עם הרבה מטיילים ביום שבת. ברגע שהרחפן עלה והתמקם הרשיתי לעצמי להוריד את המשקפת. כשעשיתי זאת הייתי המומה מכמות האנשים שהיו לידי - מפקד האוגדה וקצינים נוספים".
לאחר ההכוונה, משימתה של נ' לא הסתיימה. מאוחר יותר היא הצטרפה לכוח איגוף של מפקד האוגדה ופעלה עד רגעי סיכול המחבל. נ': "מדובר בתנאי שטח מורכבים במיוחד, מצוקיים והרריים ובמרחקים גדולים במיוחד האחד מהשני. ההיכרות המעמיקה שלי ושל הגדוד עם השטח סייעה לנו. כשחזרתי בסוף האירוע, חשבתי על הלוחמים שנפלו, על אורי יצחק אילוז. אורי היה בין החברים הטובים שלי והיינו ביחד בפלוגה, בטירונות, במחלקה באימון מתקדם ובהכנה לקורס מ"כים. הוא היה בין הלוחמים הכי טובים שהכרתי. ידעתי מה אני עושה בכל שלב כי זה מה שנשבעתי כלוחמת וכמפקדת לעשות. אני בטוחה שזה מה שאורי ז"ל היה מצפה ממני לעשות".
