הסערה והמחאה חסרות התקדים בימים האחרונים בעקבות פרויקט הטורבינות ברמת הגולן הן רק יריית הפתיחה לבאות.
במיוחד בקרב הדור החדש, שנולד למציאות מורכבת, מזלזלת ומדירה, קיימים כעס וזעם רב. צעיר דרוזי שגדל במערכת חינוך שמחנכת לערכים ישראליים נטו, מעודדת אותו להתגייס לצבא בלי להסס, להיות קרבי, מטמיעה בו ערכי אהבת הארץ והאדמה, וברגע אחד כשיוצאים לאזרחות ולמציאות האמיתית הכל מתפוצץ לו בפנים כי אנחנו לא אזרחים שווים – למה שיהיה מוכן להיות אזרח סוג ב'?
המדינה וחוקיה לא רוצים שנהיה שווים, במיוחד בתקופה האחרונה שבה כל חוק אנטי־דתות אחרות וחיים משותפים הפך להיות פופוליסטי. ישראל למעשה הוציאה את כל אזרחיה הלא יהודים מחוץ לחוק ומחוץ לקונצנזוס. די לחיות כדרוזי יום אחד ולחוש את הקיפוח והגזענות שקיימים בכל תחומי החיים, כאשר הנושא הבוער הוא בעיית התכנון והבנייה.
ברגע שאדם לא מוצא לו קורת גג לגור מתחתיה, זה אבסורד וחוסר ההתחשבות באופי הכפרי המיוחד שמשומר זה שנים רבות בתוך העדה. שמירת הצביון והפחד מההתבוללות הם אלה שמניעים מאות צעירים להמשיך לגור בכפרים כמו שעשו הוריהם וסביהם. זו למעשה מסורת שמוסדות המדינה צריכים להבין ולהפנים, וכל פגיעה בשמירה על ריכוזיות האוכלוסייה תתקבל בזעם. כך למעשה מתחיל סיפור הטורבינות, שהוא לא רק טורבינות רוח ופרויקט לאומי, אלא הריסת מרקם החיים של תושבי רמת הגולן הדרוזים.
ארגונים ירוקים רבים אמרו כבר, כי הקמת טורבינות רוח באזורים רגישים מבחינת ערכי הטבע או בצמידות ליישובים מביאות לנזקים לאדם, לטבע ולנוף לצד הריסת אופי החיים הכפרי שמייחד את האזור כולו. המאבק במהותו הוא נגד חזירות קפיטליסטית אל מול הצורך הבסיסי לשמר חיים מסורתיים בעלי מאפיינים מיוחדים. מדובר בפגיעה במרחב החקלאי הייחודי והפקעת קרקעות לסלילת כבישים ותשתיות ענקיות, או בקיצור, כפי שמובילי המחאה אומרים, מדובר בחורבן הבית. הם מוכנים להיפגע או לספוג כל נזק, רק שהפרויקט ייעצר. המאבק של הדרוזים ברמת הגולן הוא המאבק של העדה בכל הארץ. כשהגולן מדמם או פגוע, גם בגליל ובכרמל מצטרפים למאבק במלוא הכח, כי אחים בדם אנחנו. הלכידות העדתית היא מאפיין חשוב להישרדות שלנו כעדה אחת שהרבה שנים הייתה נרדפת. הדור הצעיר הדרוזי גם מרגיש שזו העת לעשות מעשה ולהתקומם כנגד מדיניות הממשלות שהדור הישן לא ידע איך להתמודד איתה, ולכן שתק ולא התקומם. הגיע הזמן שהמדינה תחבק ותכיל את הדרוזים!
צעיר דרוזי שגדל במערכת חינוך שמחנכת לערכים ישראליים נטו, מעודדת אותו להתגייס לצבא, להיות קרבי, מטמיעה בו ערכי אהבת הארץ, וברגע אחד כשיוצאים לאזרחות ולמציאות האמיתית הכל מתפוצץ לו בפנים – איזו סיבה יש לו לשבת בשקט?
