"המציאות היא שלמרות הרפורמה, היבוא המקביל הצטמצמם. משרד הכלכלה רוצה לתקן אבל יש המון תקנות של משרד הבריאות ואותיות קטנות שבולמות את הרפורמה", כך אמר ל"ממון" אוהד סנדלר, מבעלי רשת גוד פארם. סנדלר אמר את הדברים בתגובה לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לנו" שפירסם ביום חמישי שעבר שר הכלכלה ניר ברקת. לפי הצעת החוק כל היבואנים ייהנו מפטור מבדיקה ואישור הממונה ויידרשו רק להגשת הצהרה למכס כי הם עומדים בכל התנאים הנדרשים כולל עמידה בתקינה האירופית.
לדברי סנדלר: "אני שמח שהקנס שיוטל על היבואן הרשמי שישים רגליים ליבואן מקביל עלה ביוזמת השר ל־100 מיליון שקל, אבל עדיין יש לי, גם אם חוק היבוא של ברקת יעבור - מגבלות לא הגיוניות. למשל בטענה לחשש מזיופים משרד הבריאות דורש ממני - שאני כיבואן מקביל אייבא רק מאותה מדינה שמייבא היבואן הרשמי. לדוגמה, אם היבואן הרשמי מייבא מפולין, ואני מצאתי סטוק מוזל בטורקיה או בלטביה, גם אם מדובר במדינות שגם בהן פועלים מפעלים של היצרן הבינ"ל, אני לא יכול לייבא, רק מארץ היבוא של היבואן. משרד הכלכלה קואפרטיבי איתנו ומנסה להקל. אבל אם היה לנו חופש להביא מה שאנחנו רוצים בלי נוהלי משרד הבריאות, ישראל הייתה יכולה להיות אחת הזולות".
לדבריו, "האבסורד שהמדינה היא הגורם לחסימת יבוא מקביל. מגבלה נוספת שחלה עלינו היא שהתנאי לקבלת רישיון יבוא למוצר ביבוא מקביל מחייב אותי להציג ניירת המעידה על שרשרת האספקה מרגע שיצא המוצר מהמפעל. זה לא הגיוני כי זה מחייב את מי שמכר לי את הסטוק בחו"ל, לבקש אישור מהיצרן המקורי, ששואל למי זה מיועד. אם אומרים לו שזה לישראל, הוא בולם את המהלך בטענה שיש לו שם יבואן רישמי. אני עוקף את זה בכך שאני נאלץ לרכוש מהסיטונאים כמות קטנה יחסית, ואז הבקשה עוברת במפעל היצרן מתחת לראדר, אבל זה מחייב אותי לכמויות קטנות".
עוד מגבלה רגולטורית שעליה מספר סנדלר היא הסיווג של מוצרים שמונעים יבוא. "רצינו להביא יבוא מקביל למשחת השיניים פרודונטקס אבל אז משרד הבריאות קבע שזאת לא משחת שיניים אלא 'אמצעי רפואי' למרות שהיא נמכרת על המדף הרגיל לצד משחות השיניים. אין תקנות לגביו ליבוא מקביל, ובזה נגמרה היוזמה. התוצאה שהיבוא המקביל שלנו הצטמצמם מאוד בגלל המגבלות הרגולטוריות, בתוספת הזינוק בשער היורו ועליות מחירים של הספקים בחו"ל, שייקרו את מחיר המוצרים בחו"ל, כך שעדיף לנו עכשיו לרכוש מהספק או היבואן בארץ שספג עליו חלק מהעליות".
כזכור בחמישי שעבר שר הכלכלה ניר ברקת הגיש הצעת חוק יבוא חופשי לישראל, שלדבריו יפתח את השערים של מדינת ישראל למגוון מוצרים מאירופה במטרה להוזיל את מחירם בישראל. היות שרפורמת היבוא כבר נכנסה לתוקפה עוד בממשלה הקודמת ופטרה קטגוריות רבות של מוצרים בעלי אישור לעמידה בתקן האירופי מעמידה גם בתקן הישראלי, עיקר ההקלה בהצעתו של ברקת היא במישור הרגולטורי: בעומס הבירוקרטי על היבואנים שנדרשים להצגת טפסים רבים ואישור הממונה על התקינה בבואם לשחרר סחורה מהנמלים. החוק מרחיב כעת את ההקלות שניתנו לרשתות הקמעונאיות הזרות בשחרור סחורה מהמכס. עד כה זה הצריך הגשת בקשה למעבדה לאישור המוצר כדי לקבל את אישור הממונה על התקינה, שגרר משך המתנה ועלויות בדיקת מעבדה, ורק אז הגשת הצהרת יבוא למכס. לפי הצעת החוק החדשה כל היבואנים ייהנו מפטור מבדיקה במכון התקנים ואישור הממונה, ויידרשו רק להגשת הצהרה למכס כי הם עומדים בכל התנאים הנדרשים, כולל עמידה בתקינה האירופית. הצהרה כוזבת תיחשב עבירה פלילית. במשרד הכלכלה אמרו כי קרפור שימשה פיילוט בדרך להרחבת ההקלות על כל היבואנים. החוק יעבור כעת לתגובות הציבור ולאחריו יגיע לוועדת חוק חוקה ומשפט. במשרד הכלכלה מאמינים כי היבואנים יגלגלו על הצרכנים את העלויות שייחסכו להם וכן שריבוי מוצרי יבוא יגביר את התחרות.
וואו, איזה אבסורד
• חשש מזיופים - דרישה מיבואן מקביל לייבא רק מהמדינה שממנה מייבא היבואן הרשמי. מונע הבאת סטוקים מוזלים מטורקיה או ממזרח אירופה
• תנאים לרישיון - יבואן מקביל מחויב להציג תיעוד שרשרת האספקה של המוצר מרגע שיצא מהמפעל. זה מחייב אישור היצרן שבולם את המהלך
• סיווג מגביל - משרד הבריאות מסווג משחות שיניים מסוימות כאמצעי רפואי ומונע יבוא מקביל
