ת"ז: מתגוררת בתל־אביב, נשואה ואמא לשלושה.
רזומה: מנכ"לית עמותת "ילדים בסיכוי".
החופש הגדול כבר כאן ויש ילדים שעבורם זה הזמן הבודד ביותר בשנה: במהלך שנת הלימודים הם חיים בפנימיות, אבל במהלך סופי שבוע וחגים, וכן בחופשים ארוכים, אין להם משפחה לחזור אליה, והם נשארים בפנימייה 365 ימים בשנה. בעמותת "ילדים בסיכוי" מחפשים עבורם משפחות מלוות שיסכימו להוות בית, לחבק ולדאוג לילדים הללו בטווח הארוך, בעיקר בסופי שבוע וחופשים. אבל לא רק.
"רוב הילדים שגדלים בפנימייה יוצאים אחת לשבועיים בסופי שבוע, בחגים ובחופשות למשפחה הגרעינית, או לקרובי משפחה שיכולים לארח אותם. אבל לצערנו יש ילדים שאין להם לאן לצאת, והם נאלצים לשהות בפנימייה ללא ימי התאווררות, ובלי לחוות קשר משמעותי אחר", מספרת עדנה גלבוצקי, מנכ"לית העמותה, שבשיתוף משרד הרווחה פועלת מעל 30 שנה למען ילדי הפנימיות ובוגריהן. לדבריה, "יש בישראל כ־6,500 ילדים שחיים בפנימיות רווחה ומתוכם כ־1,500 נעדרי עורף משפחתי".
למה הכוונה נעדרי עורף משפחתי?
"אלה ילדים שלא מתאפשר להם לקיים קשר עם ההורים בשל מצב המשפחות. אלה יכולים להיות הורים באשפוז ארוך טווח, במוסדות סגורים, הורים שנמצאים בכלא, ילדים שהקשר עם ההורים והמשפחות מסכן אותם, יתומים ועוד".
ומה אתם ומשרד הרווחה עושים?
"באמצעות מיזם משותף, הקמנו מרכז מיון ואבחון עבור משפחות שמעוניינות להיות משפחות מלוות. כדי להתקבל צריך לעבור תהליך הכשרה, הכנה ומיון. אנחנו רוצים להיות בטוחים שהמשפחות יכולות לעמוד בתהליך כדי לא לפגוע שוב בילדים. אנחנו בודקים את החוסן המשפחתי, מה יגידו הילדים הביולוגיים של המשפחה על צירוף ילד מפנימייה, מה תגיד המשפחה המורחבת. משפחה מלווה היא פעמים רבות הקשר המשמעותי היחיד בחיים של הילדים הללו מחוץ לפנימייה. זה גם המודל למשפחה נורמטיבית ומתפקדת שחשוב שהם יכירו ויאמצו להמשך החיים הבוגרים. לכן, ההתאמה של המשפחה לתהליך היא קריטית".
מה זה אומר אופרטיבית להיות "משפחה מלווה"?
"אחרי שעושים את ההתאמה, המשפחה מתחילה ללוות את הילד ולארח אותו. האירוח מתקיים בשישי־שבת אחת לשבועיים, בחגים ובחופשות ארוכות. כיום אנחנו מחפשים משפחות לילדים בטווח הגילים 10 עד 18 מכל הארץ. ילדים מקסימים שרק צריך לתת להם סיכוי וחיבוק".
