ואם של חודשי הקיץ, עובדים רבים יקבלו בקרוב את דמי ההבראה שלהם. מה המקור של דמי ההבראה, איך מחשבים אותם וכמה בעצם נקבל בתלוש הקרוב? "ממון" גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה ומייסד משרד עו"ד טסמה, המתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים.
היסטורית, היה נהוג בעבר לממן נופש לעובדים. חלק מאיתנו עוד זוכרים את המונח "בית הבראה", ומשם מגיעים דמי ההבראה המשמשים תחליף לנופש לעובדים. המקור החוקי לתשלום דמי ההבראה הוא הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
ˆ מי זכאי ואיך מחשבים?
עו"ד טסמה: "לדמי ההבראה זכאים כל העובדים במשק, בתנאי שהשלימו שנת עבודה. דמי הבראה מחושבים לפי הנוסחה הבאה: שווי יום הבראה כפול מספר ימי הבראה בכל שנה. שוויו של יום הבראה במגזר הפרטי עומד היום על 378 שקל. במגזר הציבורי, יום הבראה שווה קצת יותר. בשנת 2023 הוא עומד על 471 שקל".
החישוב פשוט. היקף ימי ההבראה גדל עם שנות הוותק, ובקרב רוב העובדים זה נקבע לפי המדרגות הבאות: בשנת הוותק הראשונה: 5 ימים; בשנה 3-2: 6 ימים; בשנה 10-4: 7 ימים; בשנה 15-11: 8 ימים; בשנה 19-16: 9 ימים והחל מהשנה ה־20: 10 ימים.
כלומר, אדם שעובד 20 שנה בחברה פרטית יקבל 10 ימי הבראה, שהם 3,780 שקל, ואילו אישה העובדת 5 שנים במגזר הציבורי תקבל 7 ימי הבראה, שהם 3,297 שקל.
יש לציין כי עובדי ניקיון זכאים להבראה מהיום הראשון, בשונה מהיתר שזכאים רק אחרי שהשלימו שנת עבודה.
חשוב להזכיר כי לעומת המגזר הפרטי, שבו לא חל כל עדכון בסכום כבר 8 שנים, במגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד כאמור על 471 שקל ליום. סכום זה עלה בכל שנה בשנים האחרונות בהתאם להסכמים הקיבוציים. בשנת 2020 למשל היה שווי יום הבראה – 429 שקל.
לגבי המגזר הפרטי, למעשה אשתקד הושג הסכם להעלות את דמי ההבראה עבור כל יום הבראה המגיע לעובד מ־378 שקל ל־400 שקל, אולם בשל היעדר צו הרחבה חתום, בשלב זה הסכום נשאר על 378 שקל ליום.
ˆ מה ההבדל בין עובד במשרה מלאה לחלקית?
עו"ד טסמה: "עובד זכאי לדמי הבראה באופן יחסי להיקף המשרה שלו בפועל. לכן אם מדובר בעובד בהיקף של 75% משרה, הוא יקבל רק 75% מדמי ההבראה".
ˆ מה לגבי עובדים בתפקידים בכירים או בשכר גבוה?
עו"ד טסמה: "גובה השכר או בכירותו של העובד אינם רלוונטיים. לפי ההוראות החוקיות היבשות, למנכ"ל ולעובד הזוטר ביותר בחברה ישולם אותו סכום של דמי הבראה בהתאם לוותק. אין איסור לשלם לעובד, בכל תפקיד שהוא, דמי הבראה גבוהים יותר מהחובה החוקית".
ˆ האם אפשר לא לתת דמי הבראה?
עו"ד טסמה: "הזכות לדמי הבראה היא אחת מ"זכויות הבסיס" שלא ניתן לוותר עליהן בדומה לפנסיה, פיצויי פיטורים או חופשה. החוק לא מכיר בכלל בוויתור של העובד על דמי הבראה. לכן אם דמי ההבראה לא שולמו, מכל סיבה שהיא, העובד יכול לדרוש אותם מהמעסיק".
שימו לב לנקודה חשובה. בסיום העבודה (בפיטורים או התפטרות) זכאי העובד לקבל את דמי ההבראה שטרם שולמו, בשנת העבודה האחרונה או בשנים קודמות. אם המעסיק נותר חייב דמי הבראה לעובד, העובד יהיה רשאי לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה.
לגבי תקופת ההתיישנות לתביעת דמי הבראה, עו"ד טסמה מציין שבשנים 2017-2016 תקופת ההתיישנות הוארכה משנתיים ל־7 שנים, תחילה בהסכם קיבוצי (שנחתם ביולי 2016), לאחר מכן בצו הרחבה (שנחתם בינואר 2017).
לכן עובדים שסיימו לעבוד לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (תלוי איפה הם עבדו), יוכלו לתבוע דמי הבראה רק עבור שנתיים אחורה. עובדים שהחלו לעבוד לאחר מכן, יוכלו לתבוע את דמי ההבראה מ־7 השנים האחרונות.
עניין נוסף קשור לנופש לעובדים במקום דמי הבראה. כאן חשוב לדעת שהמעסיק יכול להחליט שהעובדים ייצאו לנופש ארגוני במקום לשלם להם דמי הבראה, אך הדבר צריך להיעשות בתיאום מראש ובהסכמת העובדים, ובעלות שלא תפחת מהסכום שהעובד היה מקבל במקום הנופש שהמעסיק מימן.
דמי ההבראה מגיעים תמיד כסכום חד־פעמי, בקיץ. האם המעסיק יכול לשלם בפריסה שונה? ובכן, זה אפשרי, אבל בהסכמת העובד. קיימת שיטה מקובלת, והיא לפצל את התשלום הגלובלי ל־12 תשלומים חודשיים, שמשולמים בשורה נפרדת בתלוש השכר החודשי.
