נתחיל בחדשות הטובות: מדינת ישראל היא עדיין "סטארט־אפ ניישן": נכון לאפריל 2023, פעלו בארץ 9,093 חברות טכנולוגיה שגייסו במהלך קיומן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההייטק הישראלי כשלישי בעולם במדד זה, וממצב את ישראל כמרכז סטארטאפים בולט ברמה עולמית. מספר הסטארטאפים הפעילים כאן קטן רק ממספרם בסן־פרנסיסקו ובניו־יורק. ההייטק הוא גם הענף הצומח ביותר במשק מבחינת מספר העובדים המועסקים בו, בעיקר בתפקידים טכנולוגיים.
כך עולה מ"דוח מצב ההייטק בישראל 2023", שמפרסמת הבוקר הרשות לחדשנות – מהדוחות המקיפים, היסודיים והמוסמכים ביותר שהתפרסמו עד כה על הענף שמוביל את הכלכלה הישראלית. אבל הנתונים החיוביים, שמתייחסים לזינוק שחולל ההייטק בישראל בעשור האחרון — זינוק ששינה לחלוטין את פניה ואת מצבה הכלכלי — מעוררים גם חשש גדול: הם מציירים תלות עצומה, אולי מוגזמת, וקשר הדוק בין מצב ההייטק למצב המשק כולו. לכן, המסמך כולל אזהרות חמורות מפני מגמות מדאיגות ביותר שהתעוררו בשנה האחרונה, הן בשל ההאטה העולמית והן כתוצאה מיוזמת המהפכה המשפטית, שמטלטלת את הענף. ברשות החדשנות אף קובעים: "ההתפתחויות בחודשים הקרובים יהיו קריטיות להייטק הישראלי". כלומר, לכלכלת ישראל.
לראשונה כולל הדוח מספר רשמי של עובדי ההייטק בארץ (לפי הגדרות שאימצה בשעתה ועדה בראשותו של בכיר אינטל העולמית לשעבר, דדי פרלמוטר): בשנת 2022 היו בישראל יותר מ־508 אלף שכירים בהייטק ובתפקידי טק, במשרות טכנולוגיות ולא טכנולוגיות — סך הכול 14% מהשכירים בישראל. ענף ההייטק אחראי ל־48.3% מסך היצוא מישראל ומהווה כ־18% מן התוצר. בזכות הגידול בשירותי התוכנה, יצוא ההייטק מישראל גדל יותר מפי שניים. לפי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אין אח ורע בעולם לתלות גבוהה כל כך בין ההייטק לכלכלה המקומית: בארה"ב, למשל, הענף מהווה בין 9% ל־10% מהתוצר, באירופה — בין 5% ל־6%. "ההייטק בארץ הוא שונה ואחר: המשק הישראלי נסמך על התוצר ויצוא הייטק, ועל מיסי ההייטק".
במקביל, אין שום דוגמה בעולם גם לעובדה שכ־80% מההשקעות בהייטק המקומי מבוססות על משקיעים זרים וכ־91% מההשקעות במחקר ופיתוח מגיעות מהמגזר הפרטי. מדובר בשיעור הגבוה ביותר במדינות ה־OECD. מבין המדינות הללו, ישראל היא במקום האחרון בהשתתפות הממשלה — רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על ידי הממשלה (לעומת כ־20% בארה"ב). זו הסיבה, שהדאגה הבולטת ביותר בדו"ח היא הירידה התלולה בהיקף ההשקעות הזרות בהייטק. בין: "מדובר במצב חריג בהשוואה לעולם — הכלכלה הישראלית כולה תלויה במידה רבה בשגשוג הענף הזה ובשימור ובטיפוח אמון המשקיעים הזרים בו".
***
הנתונים היבשים מצביעים על כך, שהחל מהמחצית השנייה של 2022 החלה ירידה משמעותית מאוד בהיקף ההשקעות בישראל. בסך הכל, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארטאפים כמעט במחצית (45%), בהשוואה לשנה שקדמה לה. בהשוואה למרכזי הייטק אחרים בעולם, ברבעון הראשון של 2023 ההשקעות בסטארטאפים בישראל ירדו ביותר מ־70% (!) מול הרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו. עיקר הירידה הייתה בגיוסים גדולים — של מעל ל־50 מיליון דולר — שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארטאפים בוגרים בישראל.
לפי נתונים ראשוניים לשנת 2023, מגמת הירידה נמשכת מול מגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. ציטוט מהדוח: "אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להייטק הישראלי, שדורשת היערכות מתאימה".
אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות: "צריך להבין, שהגופים הכלכליים קובעים את המדיניות הכלכלית של ישראל — משרד האוצר, בנק ישראל וכו' — כשהם בונים תרחיש של 'עסקים כרגיל', הם מסתמכים על המגמות ארוכות הטווח. ההייטק היה מגמה כזו. התרגלנו לאורך עשור שהוא צומח ב־%5־6% בשנה. כל הוועדות שעסקו בהייטק, כל החזון של ראשי המדינה על מיליון מועסקים בהייטק – נשענו על ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה, ורק צריך לעסוק בהגדלה שלו. לכן, הירידה שאנו רואים לראשונה מזה שנים, היא לא סתם של איזה ענף שהיה 'רגיל לצמוח' באחוז־שניים ופתאום יורד לאפס. זה משמעותי מאוד".
הנתונים המובאים בדוח סותרים את טענת תומכי המהפיכה המשפטית, לפיה הפגיעה בהייטק הישראלי היא חלק ממגמה עולמית: בעוד שמתחילת השנה בנאסד"ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה החלו לעלות – בתל־אביב נמשכת מגמת הירידה. חברות טכנולוגיה ישראליות מציגות תשואת חסר בהשוואה לחברות טכנולוגיה בינלאומיות הנסחרות בנאסד״ק, והן "נענשות" על ידי השוק בתשואות נמוכות במיוחד.
העובדות הללו, המופיעות מפורשות בדוח, לא מפריעות לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, לחזור ולהתעלם מ"תרומת" הטלטלה המשפטית־פוליטית שעוברת ישראל למשבר הייחודי של ההייטק הישראלי. "למעלה משנה", הוא קובע בעמימות בהודעה לעיתונות המלווה את המסמך, "ניכרת האטה בשווקים הבינלאומיים, ובתוכם בהייטק". אנחנו כמו כולם.
השפעה אפשרית ישירה נוספת של הפגיעה בהייטק על המשק כולו, לפי הדוח, היא פיטורי העובדים: מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה — אחרי שנים של עלייה במספר העובדים והעובדות בענף ההייטק, עם העמקת המשבר בתחילת 2023 לא רק שהחברות מגייסות פחות עובדים, אלא גם שגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר, קודם נעצרו הגיוסים החדשים, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההייטק ירד ב־2,250 איש, ובחודש אפריל לבדו ירד בעוד כ־3,400 איש.
החשש הבולט בדוח הוא מניתוק הקשר בין המתרחש בענף בישראל לבין ההתפתחויות בהייטק העולמי: "ניסיון העבר מלמד, כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד נאסד"ק, יש גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהייטק הישראלי. לאור העלייה בנאסד"ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההייטק הישראלי למגמות העולמיות".
הכותבים מתכוונים למצב שבו השוק האמריקאי צומח, ולעומתו ההייטק הישראלי נשאר מאחור וזרימת ההון אליו מצטמצמת משמעותית. המשמעות הישירה: פחות עובדי הייטק, פחות מסים למדינה (שנדרשים כדי לממן את הכלכלה הישראלית), ירידה ברכישת שירותים לתעשייה — כמו מזון, נדל"ן, הפקות, ועוד — ושקיעה כללית של התחום.
במקביל, התחרות ממרכזי ההייטק הגדולים באירופה, בעיקר בלונדון ובפריז, הולכת וגוברת. דרור בין: "כל המדינות המפותחות משקיעות בפיתוח תעשיות ההייטק שלהן. יש תחרות גדולה על הון הסיכון, שנע ממקום למקום: היזמים כל הזמן סורקים את השוק למצוא מיזמים מעניינים". אם ב־2013 הגיוסים בישראל היו כפולים מלונדון ופי 5 מפריז, ב־2022 לונדון כבר עקפה את ישראל ופריז צימצמה את הפער משמעותית. עם או בלי קשר, נמשכת הירידה במספר הסטארטאפים החדשים הנפתחים בארץ – לפי הערכות, בשנת 2022 היו בישראל 700-600 סטארטאפים בלבד, לעומת יותר מ־700 ב־2021 ויותר מאלף ב־2019.
***
מהם התחומים העיקריים שבהם עוסקות חברות ההייטק בישראל? לפי רשות החדשנות, מדובר בעיקר בתוכנה (65% מהחברות שקמו בעשור האחרון) — תוכנות לארגונים, פינטק וסייבר. יותר מ־40% מהסטארטאפים החדשים הקמים בכל שנה פועלים בתחומים אלה, יותר ממחצית ההשקעות זורמות אליהם, ומרבית הקרנות המתמחות, שביצעו מעל לעשר השקעות בתחום ספציפי, פועלות בהם. גם 70% מההשקעות הולך אליהם.
המספרים המובאים בדוח מביאים לידי ביטוי גם תופעות ופערים חברתיים בישראל 2023. כל, למשל, מתברר כי פערי השכר בארץ ממשיכים להעמיק: השכר הממוצע בהייטק בשנת 2022 עמד על 28,385 שקלים – גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). במבט על של עשור לאחור — מאז שנת 2012 עלה שכר עובדי ועובדות ההייטק ב־9,465 שקלים בהשוואה לעלייה של 2,290 שקלים בלבד בשכר העובדים בשאר ענפי המשק.
גם בין העובדים בהייטק עצמם נשמרים הפערים: למרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בניסיון לגוון את אוכלוסיית העובדים ולגוון אותה בשילוב נשים, חרדים, ערבים ויוצאי הפריפריה – בעשור האחרון חלו בה תנודות מזעריות בלבד. מספר העובדים הטכנולוגיים בהייטק הוכפל תוך עשור, והם נחשבים למנוע הצמיחה העיקרי של הענף. לעומת זאת, מספר העובדים בתפקידים לא טכנולוגיים עלה בכ־30% בלבד. שיעור הנשים שעוסקות בתפקידים לא טכנולוגיים כמעט כפול מזה של גברים.
חלק מיוחד בדוח מוקדש השנה לתחום האקלים־טק: בישראל, מתברר, פועלות כ־516 חברות טכנולוגיה בתחום. כ־24% מהן עוסקות בתחום האנרגיה וכ־37% בתחומי החקלאות, המזון והמים. קצב הגיוסים של חברות אקלים־טק גדל ב־2021 פי שלושה — מרמה של פחות מחצי מיליארד דולר ב־2019-2018, לרמה של מעל ל־2.5 מיליארד דולר. בתוך עשור הוכפל מספרן של חברות אקלים הקמות כל שנה.
רשות החדשנות מציינת גם, כי בניגוד להשקעות הרבות בתחום ההייטק לאורך השנים, רק 7.5% בלבד מההשקעות בשוק הפרטי הופנו לתחומי מדעי החיים, הכוללים את תחומי הפארמה, מכשור רפואי וביוטכנולוגיה. דווקא משום כך, הרשות מצידה מתמקדת בהשקעות בתחומים הללו שהם בעלי סיכון גבוה יותר, ו־30% מהשקעותיה בשנת 2022 הופנו אליהם.
המנכ"ל בין: "אנחנו חושבים, שבניגוד לעבר, שהחדשנות התמקדה בתוכנה, בעתיד הקרוב היא תתבטא גם בעולמות אחרים. האנושות ניצבת בפני כמה בעיות גדולות – גידול האוכלוסייה שתכפיל את עצמה עד 2050, ההזדקנות שלה, ההתחממות הגלובלית, משבר האנרגיה, ואתגרים אחרים בתחומי הבריאות, התחבורה והמזון. לחברות הישראליות יש מיזמים מצויינים והמון מה לתרום בתחומים האלה.
לפי השר אקוניס, "הממשלה נמצאת בעיצומו של הליך החקיקה, לקראת השלמתו, של החוק לעידוד השקעות הון בוועדת הכספים של הכנסת. בשבועות הקרובים נפרסם הודעה על החלטות נוספות שיתמכו בחדשנות הישראלית".
ד"ר עמי אפלבוים, יו"ר רשות החדשנות: "אנחנו בפתחה של תקופה בה שלושה תחומי חדשנות עומדים לשנות את העולם אותו ידענו. הבינה המלאכותית היוצרת, המחשוב והתקשורת הקוואנטית והחדשנות בתחומי האקלים. הצורך בשמירת החוסן הלאומי של מדינת ישראל אינו מאפשר למדינה להאט את קצב החדשנות באף אחד מהתחומים הללו ולהישאר מאחור. זו תקופה של משבר כלכלי וחברתי עמוק - אבל גם תקופה של הזדמנויות, אם נדע לכלכל את צעדינו בתבונה".
אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות: "הירידה שאנו רואים לראשונה מזה שנים, היא לא סתם של איזה ענף שהיה 'רגיל לצמוח' באחוז–שניים ופתאום יורד לאפס. זאת ירידה משמעותית מאוד"
