"דירה זה כמו לחם – חייבים לאכול. זה נכון שגם פה אנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות ובהתחלות הבנייה, חלק מרוכשי הדירות באמת יושבים על הגדר, אבל עדיין אפשר לראות משקיעים מחו"ל שבאים לקנות כאן נכס וגם מקומיים שרוצים לשפר דיור". כך מתאר בשיחה עם "ממון" היזם יוסי אברהמי, בעלים ויו"ר קבוצת יוסי אברהמי, את מצב שוק הנדל"ן באילת.
אברהמי, שבונה בימים אלה 5 מיזמי יוקרה למגורים ולראשונה מזה 20 שנים מלון חדש בעיר הנופש הדרומית, פעיל באילת כבר 40 שנה. לדבריו, "השוק באילת שונה משאר היישובים בארץ. שינוע הסחורות, העבודה מול ספקים והמיעוט בכוח אדם הופכים את הבנייה באילת ליקרה יותר. למרות הירידה בהתחלות הבנייה, אזור התיירות מאוד מתפתח בימים אלה. גם שוק הדיור להשכרה פעיל ומאפשר תשואה גבוהה יחסית, מה גם שהרוכשים פטורים מתשלום מע"מ. דירת סטודיו יכולה לעלות 1.2 מיליון שקל ולהיות מושכרת בסכום של 6,000-5,000 שקל בחודש".
בשנה האחרונה יצאו לפועל תוכניות פיתוח משמעותיות. על פי עיריית אילת, בימים אלה נמצאים בבנייה פעילה 1,200 חדרי מלון חדשים ומתוכננים עוד כ־6,000, ובשנים הקרובות צפויות להיבנות 14,500 דירות שייתנו מענה ל־100 אלף תושבים עד שנת 2030. למעשה, נמצאות בבנייה פעילה אלפי יחידות דיור חדשות ברובע 11 הממוקם למרגלות הרי אילת בצד המערבי, ברובע 2 שצופה לים, בחלק המרכזי של שטח שדה התעופה המתפנה, ובקרוב גם בשכונת שיפולי ההר.
חלק מהתוכניות מתוכננות על שטח שדה התעופה שפונה. בין היתר תוכנית "פארק הטרמינל", בחלקו הדרומי של שטח השדה על כ־800 דונם: מוקדי תעסוקה, כ־1,000 דירות, כ־800 חדרי מלון, מבני ציבור, ומתחם אטרקציות. תוכנית נוספת שכבר מיושמת בהשקעה של כ־900 מיליון שקל נוגעת לפיתוח רצועת החוף של העיר. לצד זאת, גיבשה העירייה תוכנית התחדשות עירונית לחיזוק לב העיר הוותיק ופיתוח אזור התעשייה הישן.
"היום אנחנו רואים אילת אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים", מוסיף ירון ליפמן, מנכ"ל ומבעלי רשת מלונות אטלס, שמחזיקה במלון נובה בעיר. לדברי ליפמן, כבר שנים שלא נפתח באילת מלון חדש וכמעט שלא שופצו מלונות קיימים, אבל היום כבר מתחילים לראות את השינוי, מלונות ישנים שופצו ורשתות מוכרות נכנסו אליהם, כמו בראון ו־VERT, והשינוי בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים כמו בעולמות התרבות והקולינריה. "אם פעם אילת הייתה נתפסת כעיר עם טיילת ואגדו בבריכה, היום התוכן השתנה – יש 10 פסטיבלים שונים, ג'אז בים האדום, פסטיבל הגיטרה, פסטיבל הפסנתר, פסטיבל הרוק ועוד. נפתחו בתי קפה מיוחדים, בר יין תל־אביבי, רשתות מהמרכז כמו גרקו הגיעו לכאן. אפילו שכונת האלמוגים החדשה מכונה נווה צדק של אילת".
"כמו דובאי"
בראיון ל"ממון" אומר ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, כי "אני לא אוהב את השימוש במילים 'מהפכה נדל"נית', אני מדבר על התפתחות נכונה שאני מכוון את העיר אליה, שמתבססת על צמיחה מאוזנת. אילת נשענת על ענף התיירות שהוא המנוע הצמיחה הכלכלי המרכזי, אבל אנחנו חייבים לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה, כי אי־אפשר להישען על ענף כלכלי אחד באופן קיצוני". לדבריו, "בקרוב ייצא מכרז ראשון להקמת פארק תעשיות ראשון למוצרי מזון מהים, ואני מאמין שהתחום הזה יוסיף תעסוקה משמעותית לעיר, וגם ימצב אותה מבחינה מחקרית ואקדמית".
ומה עם הרכבת? "כל עוד אין רכבת לאילת, היא לא תצליח לפרוח ולגדול כפי שהיא יכולה", אומר אברהמי. "צריך שהמרחק מהמרכז יהיה שעה וחצי של נסיעה". מבחינת לנקרי, רכבת לאילת תהפוך את העיר למרכז סחר ולוגיסטיקה בינלאומי, בדומה לירדן ולדובאי. "לאילת יש גם נמל ימי ואווירי בינלאומי, והיא מהווה שער לאפריקה ולאסיה, גשר יבשתי לאירופה ושער למדינות המפרץ. הייתי אצל שר האוצר והוא מאמין בפרויקט הרכבת, גם שרת התחבורה וראש הממשלה. כך נוכל להקים מרכז תחבורתי לוגיסטי גדול שמתבסס על נמלים ועל הרכבת. זה גיים צ'יינג'ר".
