נפתח בתרחיש היפותטי: נניח שמפכ"ל המשטרה מבקש למנות לתפקיד בכיר במשטרה אדם שיש לו הרשעות בעבירות פליליות חמורות, או עבירות משמעת בתחום טוהר המידות, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מהפגיעה שתיווצר במינהל התקין ובאמון הציבור. בשל עילת הסבירות הקיימת היום, סביר להניח שהוא לא יוכל לבצע מינוי כזה, ובצדק.
אבל ביום שאחרי ביטול עילת הסבירות, הדברים ייראו אחרת לגמרי. שום מינוי לא יעמוד יותר לביקורת. אנשים שאינם מוכשרים או מתאימים לתפקיד מסויים יוכלו להתמנות אליו בלי שום חסם.
מינויים מושחתים בשירות הציבורי
ללא עילת סבירות, המפכ"ל, שרים וראשי ערים יוכלו למנות את כל מי שעולה על רוחם. וזו רק דוגמה אחת שממחישה למה שלושת המילים "ביטול עילת הסבירות" צריכות לעניין כל אחד ואחת מאיתנו. מחר יתקיים בוועדת החוקה של הכנסת דיון על ביטול עילת הסבירות, ובמערכת המשפטית רואים בחקיקה זו לא פחות מאשר השמדתם של שומרי הסף, או כפי שמכנה זאת היועצת המשפטית לממשלה: "חור שחור שיפגע בדמוקרטיה".
היועצת המשפטית לממשלה גלי מיארה והמשנה שלה גיל לימון חיברו חוות דעת שפורטת לפרטים מה הנזק המעשי לציבור. בחוות הדעת נאמר כי "במרבית המקרים בהם עומדות על הפרק החלטות שרירותיות ובלתי סבירות באופן קיצוני, הן נבלמות לרוב עוד במהלך גיבושן על־ידי אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה, המשמשים כשומרי סף מפני הפרת החובות המוטלות על הרשות המינהלית".
התעלמות מעמדות מקצועיות
יש לא מעט תחומים שבהם ביטול עילת הסבירות עלול לפגוע באזרחים, בנוסף לנושא המינויים הממשלתיים. כך למשל, עילת הסבירות היא הכלי המרכזי שמאפשר למנוע החלטות ממשלה ערב בחירות, שכל תכליתן עידוד הצבעה בשביל הממשלה היוצאת. תארו לעצמכם שממשלה מבקשת, ערב בחירות, להוריד מחירים של מוצרים בפיקוח ללא הצדקה מקצועית, אך ורק לצורך קמפיין הבחירות. כיום, הדבר עלול להיחשב לחריגה מהחובה לפעול בסבירות. ביום שבו עילת הסבירות לא תהיה קיימת, כל ממשלה תוכל לבצע כל צעד פופוליסטי שתרצה, כדי לגרום לאנשים להצביע בעדה שוב.
ויש עוד דוגמאות. חוקים רבים מטילים על הממשלה או על השרים חובת היוועצות בגופים מקצועיים טרם קבלת החלטות. למשל, שר הפנים נדרש להיוועץ במועצה הארצית לתכנון ובנייה לגבי הפעלת סמכויות שונות. שר האנרגיה נדרש להיוועץ במועצת הנפט לפני קבלת החלטות למתן זכויות נפט.
ביום שאחרי חקיקת החוק, בהיעדר חובה לפעול בסבירות, עמדות מקצועיות יאבדו מחשיבותן, אנשי מקצוע יאבדו ממעמדם, ושיקולים פוליטיים שאינם רלוונטיים להחלטה עצמה יקבלו משקל מכריע בעבודת הממשלה.
שיתוק פעילות של יחידות ממשלתיות
תפקיד חשוב נוסף של עילת הסבירות הוא למנוע מצב שבו שרים ישתקו את הפעילות הממשלתית מסיבות שונות. במצב המשפטי הקיים, אם שר מחליט להימנע לאורך זמן וללא הצדקה מהפעלת סמכותו בהקשרים שונים, למשל, להימנע באופן מכוון מהתקנת תקנות מסוימות, או ממינוי בעלי תפקידים ובוחר להשאיר יחידות ממשלתיות ללא מי שיעמוד בראשן, באופן שגורם לשיתוק הפעולה הממשלתית, עילת הסבירות היא זו שמאפשרת התערבות שיפוטית בכך.
בלי עתירות נגד החלטות ממשלה
ביטול עילת הסבירות יפגע במגוון עניינים אזרחיים הנוגעים לכל אחד. שרים רשאים לקבל החלטות בשורת תחומים של חיי היומיום, מתכנון ובנייה ועד גז ואנרגיה. כיום, כל אדם רשאי לפנות לבג"ץ ולעתור נגד החלטות ממשלה שפוגעות בו ואינן סבירות לדעתו. ביום שאחרי ביטול עילת הסבירות, כל החלטה תוכל להתקבל ללא כל ביקורת.
כך, למשל, אדם שהופקעו ממנו קרקעות לצורך בניית כביש, יכול לפנות לבג"ץ ולעתור נגד הממשלה או הרשות המקומית בטענה שנעשה לו אי־צדק. בג"ץ יבחן אם התקבלה החלטה בלתי סבירה שפוגעת באזרח. במצב העניינים החדש שייווצר אם עילת הסבירות תבוטל, לאזרח לא יהיה שומר סף שיגן עליו. "ההצעה הנוכחית עלולה למנוע ביקורת שיפוטית על מגוון החלטות, ו'לחסן' החלטות פוגעניות", מזהירה חוות הדעת. "את המחיר ישלם הציבור הרחב".
שר המשפטים יריב לוין, טוען כי באמצעות עילת הסבירות בית המשפט מתערב בהחלטות ממשלה בהתאם לתפיסת העולם של השופט. לדבריו, העם צריך לקבוע מה סביר ומה לא, ואין לפסול החלטת ממשלה משום שהיא נוגדת תפיסת עולם של שופט.
בתוך כך, חוות הדעת של היועצת מתמודדת עם "מיתווה סולברג" — הצעתו של שופט העליון נעם סולברג לצמצם את עילת הסבירות. סולברג הציע להבחין בין החלטות המתקבלות על ידי דרגים מקצועיים, שלגביהן התערבותו של ביהמ”ש בעילת הסבירות היא לגיטימית, ובין החלטות המתקבלות ע”י דרג נבחר ומשקפות מדיניות. בחוות הדעת מוסבר שהניסיון מלמד שרק חלק מצומצם מהחלטות הדרג הנבחר נוגעות למדיניות רוחבית.
