כבר איבדנו את הספירה לגבי מספר הפעמים בהן השתמשנו בחודשים האחרונים במשפט "אחד ההישגים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי". התאהבנו גם במשפט "לא רוצים שהקיץ הזה ייגמר", והאמת – אף פעם לא שמחנו יותר לחזור על קלישאות. חשבנו שמסע הקסם של נבחרת הנוער היה השיא ושמכאן אפשר רק לרדת, אבל לנבחרת הצעירה היו תוכניות אחרות. הנוער סיים במקום השלישי בעולם? אז החבורה המופלאה של גיא לוזון כבר הבטיחה את מקומה בין ארבע הגדולות של אירופה. והבונוס לסנסציה כחול־לבן: כרטיס לאולימפיאדת פריז, אם אנגליה או צרפת יעלו הערב לחצי הגמר.
הצעירים האלה משאירים אותנו פעורי פה פעם אחר פעם. גם 44 אלף גיאורגים שדחפו את הנבחרת שלהם לא הצליחו להוציא את הכחולים־לבנים מאיזון. אחרי 0:0 ב־120 דקות, בהן הנבחרת שלנו נתנה הכל על המגרש, ההכרעה עברה לדו־קרב מהנקודה הלבנה: במעמד הכי מלחיץ שיש, כל הבועטים של לוזון שמרו על קור רוח, וכמו גדולים (בעצם זה לא תופס במקרה הזה) כבשו את כל הפנדלים בדרך ל־3:4, כשדניאל פרץ – שוער העתיד של ישראל – לקח פנדל אחד, והכדור האחרון של הגיאורגים הלך לקורה. אגב, פרץ ספג במהלך המשחק כרטיס צהוב, שאמור למנוע ממנו לשחק בחצי הגמר, אבל השוער טען בסיום שהשופט הנורווגי אמר לו כי ביטל לו את הצהוב.
עוד לפני העלייה לאצטדיון בוריס פאיצ'דזה, השחקנים הישראלים קיבלנו סרטונים ממדליסטים אולימפיים כמו יעל ארד, אריק זאבי ושחר צוברי. לא שהיה חסר להם טירוף (לוזון, בכל זאת) אבל זה בטח לא הזיק והכניס אותם לאווירה. מעטים האמינו שהנבחרת הזו בכלל תגיע ליורו, שלא לדבר על עלייה לשלב הנוקאאוט, אז כרטיס אולימפי? ושום מילה על עלייה לגמר. בחייכם, יש גבול. רק נגיד שהכחולים־לבנים ימתינו ביום רביעי (19.00) למנצחת בין אנגליה לפורטוגל, שישחקו הערב (19.00).
מה שמאפיין את הנבחרות הצעירות הקיץ זו העובדה שהן משחקות כמו יריבות שתמיד קינאנו בהן. נבחרות אולי פחות כישרוניות, אבל קשוחות, חכמות שיודעות להחזיק בכדור, להניע אותו בחוכמה, לקבל החלטות נכונות – ובעיקר להילחם בהגנה עד טיפת הזיעה האחרונה. אלו מושגים שנשמעים מופרכים בהקשר של הכדורגל הישראלי, אבל פורצים אל חיינו כמו לבה. וכשיש לך במכונה משומנת כזו גאון כדורגל כמו אוסקר גלוך – אז קיבלתם עתיד שמצית את הדמיון.
אבל המבחן הגדול של הדור הזה, ובעיקר של הכדורגל הישראלי, יהיה לדעת לתרגם את המהפכה שראינו הקיץ בנבחרת הבוגרת. ברור שזה תהליך שייקח זמן, אבל היסודות כבר יצוקים. אם הצעירים האלה לא יקבלו את הכלים לעשות את המעבר לעולם האמיתי – פשוט נפספס אותם.
הנבחרת של גיא לוזון נראתה נהדר במחצית הראשונה: גלוך היה פעיל מאוד, ודור תורג'מן רשם החמצה ענקית. הגיאורגים לקחו את השליטה בהמשך ולקראת סיום המשחק הם ישבו על השער של פרץ, אבל ההגנה הישראלית ידעה לשמור על קור רוח ועל התוצאה. להארכה הגיעו שתי הנבחרות עם הלשון בחוץ, ובסופו של דבר לוזון היה זה שחיכה יותר לשריקה האחרונה ולפנדלים. וידע למה. תרשמו: יום רביעי, 19.00, נבחרת ישראל בחצי גמר היורו. שלא נתעורר מהחלום.
הרכב ישראל: פרץ, חג'ג' (91 מורגן), גיל כהן, למקין, ג'אבר (106 חלאילי), גאנדלמן, קארצב (51 הופמייסטר), אזולאי (80 בילו), גלוך, טוקלומטי (63 לאיוס), תורג'מן (113 אבו־רומי).
