אוכל: ''זו השיפודייה של העם'', אומר לי אחד הממתינים בתור, והוסיף שהוא אוכל כאן פעמיים בשבוע כבר 35 שנים ושאין למקום הזה תחליף. עוד אחד מהממתינים התקרב אליי והחל להסביר לי ש''כאן אפשר לאכול בשר בלי לקחת משכנתה'' ושאין עוד מקום כזה בארץ.
ברוכים הבאים לשיפודי עזרא ובניו, מוסד השיפודים של אזור, שהוא תופעה שאין שנייה לה מבחינת היקפי העבודה, סגנון העבודה, המחיר (11 שקל לשיפוד) והחוויה הכוללת.
הנה התור שלי הגיע. אני מושיט את מגש הפלסטיק עם שיפודי הבשר החי לגרילמן שמלהטט ומנצח כאן על עשרות שיפודים בו־זמנית בין שני מנגלים ארוכים ודואג גם לשעשע את הממתינים. הצגה.
לא ברור איך, אבל הוא זוכר בדיוק איזה שיפודים שייכים לכל אחד, ומחזיר אותם לאדם הנכון במידת עשייה מושלמת כעבור מספר דקות, וזה מופע מרשים בפני עצמו.
השיטה כאן היא שבוחרים שיפודים מתוך ויטרינה, והם מוגשים על גבי מגש פלסטיק, ואותו לוקחים ממול, לחלק אפוף עשן שבחלל השיפודייה, ומגישים למנגליסטים המדופלמים.
המקום, שהחל כמועדון סנוקר, הוקם לפני 45 שנים ע''י עזרא חנה, שהחל גם למנגל בערבים ולהגיש לבאים קבב ושיפודים שונים. כעבור שבע שנים הוא הבין ששולחנות האוכל עדיפים על השולחנות עם החורים, והסב את מועדון הסנוקר לשיפודייה. המוטו של עזרא היה מאז ומתמיד שצריך למכור אוכל במחיר הוגן ולכל כיס כדי שכולם יוכלו להגיע ולאכול, וכך זה נותר עד היום.
חזי חנה, אחד הבנים של עזרא, עסוק בהוספת גחלים למנגל האימתני ומסביר לי תוך כדי שאנשים תמיד יודעים שכאן זה אי של שפיות. שגם כאשר הריביות עולות, המשכנתה חונקת וסל הקניות שובר שיאים, אז כאן תמיד אפשר לאכול במחיר שווה לכל נפש. ''מגיע לעם שלנו לאכול טוב ובזול'', הוא מסכם. אין כאן פילה וגם לא אנטריקוט. קבב, פרגית, מרגז, כנפיים וחלקי פנים שאפשר למכור במחיר שפוי.
השיפודים שלי מוכנים ומוגשים לי על גבי צלחת. זה הזמן להגיע לעמדת המטגנת כדי לקחת צלחת צ'יפס חם, ואז להמשיך לאחד משני אולמות ארוכים ולשבת באחד השולחנות.
השעה שעת צהריים והמקום מפוצץ. נהגי מוניות (לפי החניה בחוץ) לצד משפחות, זוגות, שולחן של מורות מהאזור (לפי השיחה שניהלו) וניכר שכולם נהנים.
חלל האכילה פשוט ואנשים מגיעים לכאן לאכול ולהמשיך בשגרת היום שלהם. זו לא מסעדה שמגיעים אליה לבילוי.
אכלתי ארבעה שיפודים, של קבב, פרגית, כבדים ולבבות עוף, שהיו עשויים היטב, ואז המשכתי עוד קצת לצפות בסקרנות במתרחש בין הלהבות. ומשם לפגישה עם ריחות עשן שדבקו בחולצתי עד סוף היום.
רחוב: רחוב החשמונאים מקביל לכביש 44, שממנו אפשר להבחין בשיפודייה והוא חלק מהמועצה המקומית אזור. זוהי מועצה מקומית שהיא חלק ממחוז תל־אביב – גם ממש נושקת לעיר וגם גובלת בחולון, בת־ים וראשל''צ. השם אזור מופיע בכתובת אשורית מהמאה השמינית לפנה''ס, וממצאים ארכיאולוגיים מעידים על התיישבות במקום כבר לפני 6,000 שנה.
ביישוב התגלו מקווה מים עשוי אבן שגילו מוערך ב־1,800 שנה ועצי שקמה בני אלפיים שנה.
באזור יש מוזיאון קטן ונעים, ובו מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת האבן, דרך התקופה הצלבנית, הערבית ועד התקופה העותמאנית.
בקצה הרחוב בית הספר החקלאי הראשון בישראל, הלא הוא מקוה ישראל, שהוקם ב-1870.
מצפון נמצא פארק אריאל שרון, שהוקם על חורבות אתר הזבל חירייה וכולל שטחי טבע, ארכיאולוגיה, מסלולי רכיבה וטיול וגם מגוון ביולוגי עשיר ומרכז מבקרים ותצפית נוף מרהיבה על גוש דן.
שיפודי עזרא ובניו. החשמונאים 2, אזור
