עברו רק שלוש שנים מאז נכנסה לתוקפה "מהפכת המדבקות האדומות" שיזם שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן. אחרי דיונים ארוכים הוחלט לסמן מוצרים המכילים כמות עודפת של סוכר, שומן ונתרן - רפורמה שתרמה תרומה משמעותית לירידה בצריכת המזונות המזיקים ולשינוי הרכב המוצרים על ידי היצרנים, ולמרות הצלחתה - עומדת כעת בסיכון לנוכח רפורמת היבוא של שר הכלכלה ניר ברקת, שהודיע כי בכל הנודע לרגולציה ולתקינה "מה שטוב לאירופה - טוב לנו". היות והתקינה באירופה אינה מחייבת סימון מוצרים במדבקות אדומות הדבר מעמיד בספק את המשך קיומם בארץ.
מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב אמר אתמול ל"ממון": "אנחנו לא נגד הסימון. משרד הכלכלה בעד סימון ערכים תזונתיים, אבל הוויכוח הוא על השיטה. באירופה יש רגולציות מאוד מתקדמות בנושא סימון ערכים. ברוב המקומות באירופה משתמשים בשיטת 'ניוטריש סקור' - ניקוד תזונתי, שהוא מעין רמזור שיש בו כמה צבעים מירוק ועד אדום, ומנקד יותר ערכים תזונתיים משלושה רכיבים בלבד: שומן, סוכר ונתרן. בסופו ניתן למוצר סימון אדום או ירוק, לפי הניקוד הכללי".
"נוטרישן סקור" (דירוג תזונתי) מדרג מזונות לפי חמישה צבעים: מירוק לאדום על ידי שכלול ניקוד של כל הרכיבים התזונתיים שהמוצר מכיל. שלא כמו בישראל בו המדבקה בולטת בחזית המוצר, באירופה הדירוג נמצא בחלק האחורי ופחות בולט ובניגוד לשיטה הישראלית היא וולנטרית. כלומר משרד הכלכלה לא יכול להבטיח כי אכן כל המוצרים המיובאים מארופה משתמשים בשיטה. בצרפת ובלגיה אימצו אותה במלואה, בספרד רשות הבריאות אימצה את השיטה אבל לא עיגנה אותה בחוק. בפורטוגל, סלובניה ואוסטריה השיטה וולנטרית.
"מתנגדים לכל שינוי"
במשרד הבריאות נזעקו להגן על הרפורמה והעבירו אתמול ל"ממון" נתונים קשים: "ישראל נמצאת במקום השישי בעולם בשיעור חולי הסוכרת בגילאי 20-79 ובמקום הראשון בשיעור קטיעות הגפיים מגילאי 15 ומעלה כתוצאה מהמחלה והישראלים מובילים בצריכת הסוכר בעולם. אנו מקווים שמי שמבקש לשנות מכיר את נתוני ההשמנה במדינת ישראל ועל השינוי בהרכב של מוצרים מזיקים ובשינוי בדפוסי הצריכה. אם היה מכיר היה רואה כי חלה ירידה של 16% בקניית מוצרים מסומנים וירידה של 25% ברכישת מזונות עשירים בסוכר, כמו גם בשיפור בתפריט הממוצע של הישראלים כך שישנה ירידה של 11% בצריכת נתרן במבוגרים, ירידה של 29% בצריכת שומן רווי ו-4% בסוכר. במתבגרים חלה ירידה של 19% בצריכת נתרן, ירידה של 17% בצריכת שומן רווי ו-14% בסוכר. שר הבריאות ומשרד הבריאות מתנגדים לכל שינוי בסימון המזון המזיק והוכח כי אין לכך כל תרומה ליוקר המחיה בשום צורה". אולם במשרד הכלכלה לא מתרגשים. "ההיסטריה של משרד הבריאות, כאילו אנחנו חוזרים להאביס את הצרכן הישראלי בשומן, סוכר ומלח, לא מוצדקת. אנחנו לא מבטלים את השיטה, אנחנו מציעים שני מסלולים: אם נוח לך כיבואן להשתמש בשיטה הישראלית - תשתמש, ואם לא - תייבא לפי השיטה האירופית. צריך לזכור שהסימון במדבקות קיים רק בישראל, ובצילה. כל סימון כזה מייקר את המוצר, ובעיקר מונע יבוא מוצרים. לא כל יבואן של חטיף אנרגיה, לדוגמה, הוא בגודל של שסטוביץ', שיש לו את היכולת והמשאבים הכספיים לתוספת העלות לפתיחת קופסאות, הדבקת מדבקות וכו'. הדבר גורם לכך שהיבואן 'הקטן' מוותר על יבוא מוצר ואנחנו משלמים יותר".
אולם, לדברי דודי מנביץ, יו"ר איגוד המזון, מנכ"ל משרד הכלכלה טועה ומטעה. "זו ממש הטעיית הציבור. אי־אפשר יהיה לחייב יצרנים ישראלים להמשיך למכור מוצרים עם מדבקות ולתת ליבואנים לעבוד לפי שיטה אחרת. זאת אכיפה בררנית שלא תעמוד בבג"ץ. אם הצעת החוק של ברקת תעבור יהיו חייבים לפטור את היצרן הישראלי מחובת סימון המדבקות".
אז איפה עומד הקרב בין המשרדים? לדברי מרחב: "יהיה שיח בין המשרדים על הנושא וככל שיווצרו מחלוקות - זה יגיע להחלטת רה"מ. אם אף אחד לא יוותר נישאר עם יוקר המחיה. לא ראיתי שאירופאים מתים מעודף שומן יותר מישראלים".
נתונים: משרד הבריאות
הצלחת המדבקות האדומות
• מניעת 22 אלף מקרי תמותה בעשור
• כ־6 מיליארד שקל חיסכון למשק
• 16% ירידה ברכישת מזונות מסומנים
• 25% ירידה ברכישת מוצרים בסימון אדום לסוכר
• ירידה בהשמנת ילדים
