"כשארבעה נערים מקימים חווה חקלאית בנקודה מסויימת ביהודה ושומרון ורועים את העדר שלהם בשטח שמגביל את התנועה החופשית של האוכלוסייה הפלסטינית, זה דרמטי. תחשוב עכשיו שזה קורה במקביל ב־40 נקודות שונות, איזו השפעה יש לזה במרחב?" כך מדגים גורם ביטחוני בכיר את הנעשה באיו"ש מאז כניסתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לתפקידו כשר נוסף במשרד הביטחון, הממונה על המינהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש).
מאז כניסת סמוטריץ' לתפקידו במשרד הביטחון חל, לדברי גורמי ביטחון באזור, שינוי במדיניות ישראל מעבר לקו הירוק. כלפי חוץ השינוי נראה בהחלטות נקודתיות שונות, דוגמת ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, מתן אישורי בנייה, הכשרת המאחז אביתר ותשעה מאחזים נוספים, אולם השינויים הם גם בצורת הפעולה של ישראל עד כה ביהודה ושומרון.
3 צפייה בגלריה
yk13490108
yk13490108
צילום: אלישע בן קימון
לדברי גורמי ביטחון, השינויים הם דרמטיים ונעשים באופן שעלול להשפיע על מערכת היחסים מול הפלסטינים ומול האמריקאים.
"יש דרג מדיני שמקבל את ההחלטה מה לאכוף ולא לאכוף, וזה השר במשרד הביטחון (סמוטריץ')", הסביר אחד מאותם גורמי ביטחון. "רוב הסמכויות עברו אליו, חוץ משיקולים ביטחוניים ופלישה טרייה לאדמות פלסטיניות פרטיות. כל השאר נשאר בידי סמוטריץ' ומטבע הדברים שיקול הדעת הופך להיות שלו. המצב ביו"ש לא דומה למה שהיה בעבר. ברגע שהסמכויות היו בידי משרד הביטחון וצה"ל, נעשה במערכת הביטחון שיקול דעת והערכת מצב והתקבלה החלטה מתי לפנות, מה סדרי העדיפות, ואיך לפנות. הכל נעשה במקום אחד. היום הסיפור מחולק: 90 אחוז מהדברים נמצאים אצל סמוטריץ' והכל השתנה מהקצה אל הקצה. זו לא הגמישות שהייתה פעם, אלה לא סדרי העדיפויות שהיו פעם, יש פה הרבה מאוד עיכובים ומגבלות שמביאים אותנו כמעט לידי הפרת האיזון בניהול הפעילות בתוך יהודה ושומרון, בין הישראלים לפלסטינים. מדובר בנושאים של בנייה בלתי חוקית, אכיפה, השתלטות על קרקעות ועוד. בסוף, החשש הגדול ביותר הוא פגיעה ביציבות, בשקט ובאיזונים שקיימים עשרות שנים בניהול הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים ביהודה ושומרון. זה הדבר המרכזי. פגיעה באיזון יכולה להוביל לתסיסה לאורך זמן ולכעס מאוד גדול אצל הרשות הפלסטינית, ולא רק של הרשות אלא גם כעס של מדינות העולם, בהן ארצות־הברית ואחרות. כי בסוף רואים את הדבר הזה. כל עולם האכיפה, הקרקעות, הבנייה במאחזים ויחידות הדיור זה לב ליבו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני". אחרי הפיגוע הקשה בעלי הוקמו ברחבי יהודה ושומרון עשרות נקודות התיישבות חדשות. רובן אמנם קמו על אדמות מדינה, אך חלקן קמו גם על אדמות פרטיות, מה שעורר מחדש את השיח מול האמריקאים.
במסגרת העלייה לנקודות התיישבות, עלה גם גרעין נחלה של מאחז אביתר לגבעה, ליישבה מחדש. "אביתר הוא אירוע מאוד משמעותי ואנחנו בתחילתו", אמר גורם ביטחוני בכיר. "הפלסטינים עושים כרגע הערכת מצב, מה קורה באביתר ומה זה אומר. הם יודעים שאחרי פיגועים בישראל מרשים קצת שמאלה וימינה לעלות, ויש שלא שואלים ועולים. הפלסטינים מנסים עכשיו להבין אם מדובר באירוע קבוע. אנחנו עוד לא יודעים את המשמעות של אביתר, אבל יש להניח שנראה עוד הפרות סדר בכפרים מסביב. עדיין אין החלטה מדינית סופית בנושא לגבי מה שיהיה שם, וכרגע זה שמירה על הקיים. יש דיבור על מוסד חינוכי או ישיבה כזו או אחרת. קשה לי לראות מצב שהפלסטינים ישלימו עם אירוע מהסוג הזה".
במערכת הביטחון מנסים להסביר איך השינויים נראים בעיני הרשות הפלסטינית ועד כמה הדבר משמעותי בכל הקשור לשמירה על הביטחון. "אני חושב שלכל ענייני הבנייה יש השפעה גדולה מאוד על המוטיבציה, הרוח והרצון של הרשות להמשיך ולטפל בדברים, כי מבחינתה זה מחליש אותה. יש לזה השלכות ביטחוניות", הסביר אותו גורם ביטחוני, אך הדגיש: "יש עדיין הערכות מצב מקצועיות ואני מרגיש שעדיין שומעים לדרג הביטחוני. כמובן שהקשיים מאוד גדולים, בטח ביחס למה שהיה, ואנחנו בתקופה מורכבת מכל הבחינות. אבל עדיין יש דרג צבאי־ביטחוני ששותף בקבלת ההחלטות".
3 צפייה בגלריה
yk13489859
yk13489859
צילום: אלכס קולומויסקי
לדברי הגורמים הביטחוניים, המצב באיו"ש אינו של אובדן שליטה. "יש פה בהחלט ריבוי של בנייה בלתי חוקית, במיוחד בחודשים האחרונים, אבל אני לא חושב שלאירועים הללו יכולה להיות השפעה על זירות נוספות, אלא אם כן זה יהיה בשילוב של אירוע ביטחוני או למשל אירוע פשיעה לאומנית עם תוצאה קשה חלילה. אז יכולה להיות השפעה למשל גם על עזה", אמר גורם בכיר. "לאמריקאים מאוד קשה עם הפשיעה הלאומנית. הם מאוד מודאגים, בטח אחרי האירועים בתורמוס עיא (רוב התושבים בכפר הם אזרחים אמריקאים – אב”ק). זאת לצד המאחזים. קשה לדעת מה יתפתח, אבל יש פה אירועים מאוד מורכבים שיכולים להביא לסיטואציה מבצעית מורכבת".
גורם ביטחוני נוסף ציין שאם צה"ל מתכנן לצאת לפעולה צבאית רחבה, למשל בג'נין, הוא יצטרך רוח גבית מדינית בינלאומית כדי לפעול בצורה אופטימלית ולאורך זמן בלי לחץ בינלאומי, שיעמוד עם סטופר מתי הכוחות יוצאים החוצה. "כל בנייה כזו, שנעשית באופן בלתי חוקי, ובעיקר על אדמות פרטיות מסרסת את הגיבוי הזה", אמר אותו גורם. "על אף שמדובר, לכאורה, באירועים אזרחיים של בנייה והקמת מאחזים, זה אירוע רגיש מול הפלסטינים ויש לו השפעה אסטרטגית גם בקשיים מול הרשות, וייצוב המערכת עם האמריקאים ועם העולם כולו. יש לזה השלכות ביטחוניות. הסיפור הוא רב־זירתי".