רוצי, רוז, רוצי // דולי פרטון, ג'יימס פטרסון } תרגום: דפנה לוי } מודן } 407 עמ'
ילדותי, כך זכור לי, היה מקובל לבוז לדולי פרטון: גוצה ודדנית, שערה ערוגת אצות מחומצנות מעל פנים מצובעות בבוטות נאפופית. אבל זו הייתה ישראל, מה ידענו על מכירות של מיליארדים או על מוזיקת קאנטרי? כלום. היום, בין היתר בזכות פעילותה הפילנתרופית הענפה וההומור העצמי שלה, פרטון היא גיבורה בינלאומית של כל שכבות האוכלוסייה, ואף נחשבת לאייקון פמיניסטי. המראה שלה — כמעט פרודיה דראגית על נשיות — שבשנות הגל השני של הפמיניזם זיכה אותה בבוז ובביקורת, מעניק לה נקודות בעידן ההעצמה והניכוס מחדש. כמו שהיא טענה תמיד: הבלונד המלאכותי הוא שלה, השדיים גדושי הסיליקון הם שלה, וכך גם הבדיחות עליהם.
לפרטון יש את דולילנד, פארק שעשועים מצליח בבעלותה. יש לה עשרה פרסי גראמי, 25 תקליטי זהב ופלטינה, ויותר מ־600 שירים, פסל חוצות בדמותה ומדליית "אגדה בחייה" שקיבלה מספריית הקונגרס. הכבשה המשובטת הראשונה, שנבראה מעטין, נקראה על שמה. בין מפעליה הרבים, יזמה תוכנית לעידוד אוריינות שנקראת "ספריית הדמיון של דולי פרטון". התוכנית מחלקת מדי חודש, בחינם, יותר מ־2.5 מיליון ספרים לילדים בארה"ב.
כשאנחנו מחזיקים ספר של דולי פרטון, אם כך, אנחנו מחזיקים יצירה שהיא חלק מקונגלומרט ענֵף ואכן, גם הספר עצמו יצא, בבליץ קונספטואלי־שיווקי לצד אלבום באותו שם ועם הכרזה על עיבוד קולנועי קרב.
הרומן שהה חמישה שבועות במקום הראשון ברשימת רבי המכר של 'הניו יורק טיימס' ושבר בכך את שיא העשור. אין בכך אלא להעיד על הפופולריות המדהימה של פרטון ושל מוזיקת הקאנטרי בכלל, ועל מקצועיותו של הכותב השותף שלה — ג'יימס פטרסון, תעשיין־מקלדת שכתב למעלה מ־100 ספרים, רבים מהם בשותפות עם כותבים אחרים.
סיפורים, באמת, יש כמו זבל, וזה עוד לפני שהכנסנו בינה מלאכותית לתמונה. המוח האנושי משתוקק לסיפור, לחיבור, למילים שטוות תמונה. קל מאוד לעבוד עליו. גם אם העלילה מגוחכת, ברגע שכל החלקים מורכבים כהלכה, המוח מתרווח בכיסא, גם אם הוא עשוי פלסטיק ולא עץ מלא. זו יכולת אנושית מופלאה שהמוצר המדויק שלפנינו מיטיב לנצל, בעלילה שניתן לתארה, בפרפרזה על הפתגם הידוע, כ"שלושה אקורדים וקלישאה". בדיאלוגים עוקצניים־במודע נוסח בילי ויילדר ("אני אחת למיליון ולא אחת ממיליון") ובסלנג דרומי מיושן ("נבזית כמו יריקת טבק"),המשובצים בטבעיות בעלילת טלנובלה סוחפת לבנות הנעורים, שבה גיטרה אקוסטית מחליפה טבעת יהלום.
אנילי קיז היא זמרת קאנטרי צעירה. חמושה בשום דבר פרט לקול מעלף, לשון מושחזת ויופי מדהים — היא עושה בטרמפים את דרכה לנאשוויל, בירת הקאנטרי, שם היא ישנה תחת כיפת השמיים ומנסה להפוך לכוכבת. פגיעה אנושה בעברה גורמת לה להסתיר את האמת על זהותה. בניגוד לכל תחזית, הכוכבת הכי גדולה בענף, רותאנה ריידר — לא חלמנו שהשם ושם המשפחה יתחילו באות שונה! — מחליטה לאמץ את אנילי ולרפד את דרכה לצמרת, זאת בעזרתו של איתן בלייק, גיטריסט וג'נטלמן, חתיך הורס בג'ינס צמוד, אסיר לשעבר על לא עוול בכפו, אביר על פיקאפ טראק ("דודג' ראם 2004, קבינה מרובעת V6 עם מוט גרירה"). גברים, לפי הספר הזה, מחולקים לשתי קבוצות: פושעים ונזירים. אישה יכולה או להיפגע אנושות מגברים או לנהל איתם קשר אפלטוני בלבד, כך, גם כששני הבגירים האלו כלואים לאורך שלושה פרקים עם בקבוק ויסקי בחדר בבית מלון — זה עדיין מסתיים בנשיקה בלחי.
אחד הנושאים ששומרים על פופולריות עקבית בשירי קאנטרי הוא... שירי קאנטרי, כלומר — המוזיקה עצמה והתרבות שסביבה. במובן הזה 'רוצי, רוז, רוצי', מתנהג כמו שיר קאנטרי: ניים דרופינג כיפי של שירים ומבצעים, של כלי נגינה ושל ציוד אולפן — לצד כל מאפיין אחר של התרבות האמריקאית: אופנועים, מכוניות, כסף, קנטקי פרייד צ'יקן וכמובן האתוס הקפיטליסטי המקודש: כל אחד ואחת, לא משנה מאין באו, יכולים להגיע לטופ. במהלך צילומים לשער במגזין מסרבת אנילי ללבוש שמלה ועקבים. היא נשארת בג'ינס קרוע ומגפי בוקרים, סמל לאותנטיות ואמריקנה שורשית. בסצנת הסיום היא תיפטר מהם ותואיל להופיע בשמלת פייטים ועגילי יהלומים מושאלים — מבטאת בזאת את הנכונות האמריקאית, והפרוטסטנטית, לקבל את השפע ולנפנף בו.
משימת התרגום מול שמיכת הטלאים האמריקאית הזו אינה פשוטה, והבחירות שנעשו נראות אקראיות: מושגים ושמות שהקורא היה מרוויח מתרגומם ונקראים כגבב עיצורים אקראי (ה"קטס פו סאלון" או "מיקסינג"), לצד מונחים שהיה עדיף להשאיר באנגלית כמו "אייסי/דיסי". ספק אם קהל היעד של הספר בעברית יודע מהן גרסאות דמו, איך נשמע מיתר E גבוה, או מיהו צ'ט אטקינס. ספרות פופולרית כבר לא מסתייעת בהערות שוליים — למה? זה לא קול? — וחבל, כי הספר הזה היה יכול ללמד משהו.
גיבורות הפופ של ישראל עדיין תקועות בעידן של ליין איפור על שמן כמוצר משלים. כעת, עם הפופולריות הגואה של הספרות הרומנטית והארוטית לנערות, אין סיבה שלא נראה על המדפים סדרת ספרים לוהטת מאת נועה קירל. •
