כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל המשפחות המעושרות אומללות בדרכן. אם טולסטוי היה צופה ב'שישה אפסים', הדרמה החדשה של 'כאן' על קבוצת אנשים שזכו במיליונים בהגרלות ועוברים סדנה כדי לממש את הזכייה, אולי זה מה שהוא היה חושב על הסדרה, שכבר מסתמנת כגירוד חישגד מוצלח של התאגיד, שנהנה מרייטינג מפתיע ובאזז לא קטן.
כסף גדול הוא כידוע צרות גדולות (כך אומרים, טרם בדקתי), וגם משתתפי הסדנה לא צוחקים כל הדרך אל הבנק. מעל כולם זורח הזוג הקיבוצניקי המבוגר: ארנונה - שם של מס - בגילומה המרהיב של לאורה ריבלין ובעלה צבי, הלוא הוא שלמה בראבא.
ארנונה וצבי, על סך בעיותיהם הרבות הנפרסות כמו מגבות בבריכת השחייה של הקיבוץ, מולידים בתוך פרק אחד שאיפה לספין־אוף שיתמקד כולו בהם. מהמשחק המסחרר (והבימוי המופתי של ניר ברגמן), דרך הניואנסים הקיבוצניקיים האשכנזיים המדויקים, הם מבטאים באופן המזוקק ביותר את מה שהסדרה הזאת באה לעשות לנו: להשתמש באובססיה הישראלית לכסף, כדי לדבר על האובססיה הגדולה באמת שבבסיס החיים הישראלי - השאלה "מה יגידו".
כל הדמויות מוטרדות ברמה כזאת או אחרת מהסוגיה, אבל הדיון עולה מדרגה כשהוא מתקיים על רקע תפאורה שמסמלת עוד חלום ושברו: הקיבוץ. ההתנגשות בין "מכה" שמישהו עשה בחייו האישיים לבין עולם ערכים קולקטיבי נחרץ ודינמיקה רכלנית של מקום קטן, מביאה ניצוצות.
הזוגיות של ארנונה וצבי סימביוטית ולפרקים מעוררת קנאה. שותפים לדרך, שבנותיהם התרחקו גיאוגרפית וערכית, והם נתלים ביופייה של השגרה הפשוטה: שחייה בבריכה, ג'וינט בחצר הצנועה והסתפקות במועט. למרות שהם מילאו טופס זוכה, קרי חשקו בכסף ברמה כלשהי, הזכייה מערערת את הסימביוזה. היא רוצה לחלק את הכסף בין הבנות ולהמשיך בחייה. הוא לא רוצה לשלול על הסף הנאה ממנו, וגם - זהירות ספוילר! - סוף־סוף לצאת מהארון. השאלה "מה יגידו" הופכת לקיומית הרבה יותר מהתהייה איך יגיבו החברים בקיבוץ אם הם יזמינו אוכל סיני במקום להגיע לחדר האוכל, וארנונה וצבי חייבים להתעמת עם כל השדים.
זכייה במיליונים היא במהותה זריקה לעתיד מזהיר, אבל בגיל שלהם, המושג "עתיד" טריקי. כאן לא "גרים בכיף" ולא דוחים תוכניות. אם לא תשתחרר מכבלי ה"מה יגידו" כשאתה רכוב על קלנועית, אולי תפספס את הזכייה הגדולה.
