סרטן הערמונית הוא חלק מחייהם של גברים ישראלים רבים. אצל שליש מהגברים מעל גיל 50 ישנם תאים סרטניים בערמונית. מעל גיל 80 זו כבר מנת חלקו של כמעט כל גבר. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהסרטן הזה לא יפגע בנו באופן בלתי נשלט? כדי לדון בכך כינסנו פאנל מיוחד, שעסק בהתמודדות עם הגילוי, החיים לצד המחלה, שמירה על שגרת ואיכות החיים של החולים ובני המשפחה והטיפולים החדשניים בתחום. בפאנל, שהנחה רפי קרסו, פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, התארחו איצי באר, יו"ר עמותת "חיים עם סרטן הערמונית", ד"ר אביבית פאר, אונקולוגית בכירה, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן באונקולוגיה ומנהלת המחקרים הקליניים בבית החולים רמב"ם, ואריק גולד, מתמודד עם סרטן הערמונית.
ארגז כלים של טיפולים
לדברי ד"ר פאר, חשוב ראשית להבדיל בין מחלה מקומית, שאפשר לרפא, לבין מחלה גרורתית מתקדמת, שבלתי אפשרי להחלים ממנה, אלא לחיות לצידה. "מדובר על שני נתיבים שונים מבחינת הגישה הטיפולית", הסבירה ד"ר פאר, "במצב של מחלה גרורתית, המוגדרת כסרטן מתקדם, קיים היום ארגז כלים שלם של טיפולים ותרופות, על פיו מתאימים מסלול אינדיבידואלי עבור כל מטופל על פי נתונים כגון גיל, רקע רפואי, סוג הגידול והגנטיקה שלו, מידת הרצון והיכולת של המטופל להתמודד עם טיפולים במשך השנים ועוד".
לדבריה, "זו הסיבה שכאשר חברים מדברים על הגידולים והטיפולים של כל אחד, הם עלולים להתבלבל משום שיכולים להיות טיפולים שונים לחלוטין לכל אחד. חשוב לזכור שהרופאים בוחרים לכל מטופל מסלול מותאם אישית, המושפע מפרמטרים רבים".
2 צפייה בגלריה
חברי הפאנל. מימין: אריק גולד, ד"ר אביבית פאר, פרופ' רפי קרסו ואיצי באר | צילום: שמוליק דודפור
גולד מספר כי גילה שהוא חולה ב־2009 לאחר שעבר בדיקת דם פשוטה, המבוצעת בהפניית רופא המשפחה. כאשר הרופא הודיע לו על זיהוי מחלה עם רמה של גליסון 10, הנחשבת למחלה בסיכון גבוה, גולד חשב שהוא עומד למות, ואף הודיע על כך לאשתו. "אחרי שאמרתי לה את זה, היא ענתה לי שנילחם יחד במחלה", סיפר גולד.
במחקר שעשה על המחלה, בין היתר בעזרת אחות ורופא שאיתם התייעץ, גילה גולד כי ישנם כיום הרבה טיפולים. "אני מקבל היום טיפול של לוטציום, בלי תופעות לוואי בכלל", הוא מספר, "ארבעה ימים אחרי הטיפול השני הגשמתי חלום וטסתי למצרים. הגעתי עד לגבול עם סודן. לא הרגשתי שוב תופעות לוואי לאחר הטיפול. היום אני מרגיש יותר טוב ממה שהרגשתי במשך הרבה שנים".
הוא מודה כי בלי אשתו הוא כנראה לא היה היום באותו מקום. "היא תמכה בי לאורך כל הדרך", אומר גולד, "גיליתי שמעגלי תמיכה הם מרכיב מאוד חשוב בהתמודדות עם סרטן הערמונית, ועם סרטן באופן כללי".
אחד ממעגלי התמיכה הזמינים לחולים היא עמותת "חיים עם סרטן הערמונית", המורכבת מחולים וחולים לשעבר. לדברי היו"ר איצי באר, "זו הסיבה לכך שאנחנו יכולים להציע תמיכה ועידוד, לצד מידע, והחולים מאמינים לנו. כולנו היינו שם". לדבריו, "אנחנו מבהירים לאנשים שסרטן הערמונית זה לא גזר דין מוות. אפשר לחיות איתו. גם אני, שאובחנתי לפני 20 שנה עם מחלה מתקדמת, מהווה הוכחה ניצחת לכך שאפשר לחיות טוב עם סרטן ערמונית מתקדם".
העמותה מספקת מידע חיוני לחולים, הכולל בין היתר כלי מיוחד הנקרא "עץ ההחלטות לחולי סרטן הערמונית", אשר משמש כמפת דרכים לחולה בנוגע לאפשרויות העומדות בפניו, לרבות בדיקות וטיפולים. כמו כן העמותה מנהלת פורום חולים, דף פייסבוק, פגישות טלפוניות ופנים אל פנים עם החולים ועוד. לדברי באר, "יש חולים שנעזרים בנו ואומרים אחר כך שהצלנו להם את החיים, הרמנו אותם ממצב נמוך מאוד".
מה עושים אחרי גילוי של סרטן ערמונית גרורתי?
"הדבר הראשון הוא לא להסתיר את המחלה", אומר באר, "להגיד לקרובים אליך, לבנות מעגלי תמיכה של משפחה, חברים, אחיות ורופאים. התמיכה של הסביבה ושל גורמי המקצוע יכולה לשנות חיים".
צעד חשוב נוסף הוא ללמוד על המחלה, לאסוף את המידע הרלוונטי ולבחון מה הצעדים האפשריים העומדים בפני החולה. כחלק מתהליך הלימוד, באר ממליץ להתייעץ עם רופאים ועם חולים שעברו את הטיפולים השונים.
מתחילים בפרופיל גנטי
לדברי ד"ר פאר, היכולת לטפל בסרטן הערמונית שונה לחלוטין מזו שהייתה לפני כמה עשרות שנים. "כיום צריך לעשות לכל מטופל עם מחלה מתקדמת פרופיל גנטי, משום שיש תת־קבוצות עם טיפולים ביולוגיים שמותאמים למוטציות מסוימות, בדומה למה שקורה בסרטן הריאה ובסוגי סרטן נוספים". אחרי שמגלים מה הסוג המדויק של הגידול, יש סיכוי טוב כי קיימת תרופה ייעודית אשר יכולה לפעול נגדו, לשנות את תוחלת החיים ולחסוך לעיתים את הטיפול הכימותרפי, שכרוך בתופעות לוואי קשות.
ד"ר פאר סיפרה כי הרפואה נמצאת כיום בעידן ה"טרנוסטיקה", אשר כולל הליך של "צביעת" התאים הסרטניים והתקפתם על ידי תרופות המשחררות באזור הנגוע חומר רדיואקטיבי, שהורג אותם. "זה ממש כמו טיל מונחה", אומרת ד"ר פאר, "כאשר אנחנו יודעים את הגנטיקה של הגידול, אנחנו נותנים חומר שנקשר אליו, ואז ההקרנה תפגע בתאים הסרטניים. ישנם טיפולים המוזרקים דרך הווריד, אחריהם המטופל הולך הביתה ומגיע שוב אחרי מספר שבועות לקבלת הטיפול השני. לטיפולים האלו יש מעט מאוד תופעות לוואי ואפשר לקבל אותם גם בגיל מאוד מבוגר. והכי חשוב – איכות החיים נשמרת במהלך הטיפול".
גם ד"ר פאר מדברת על הרכיב הנפשי של ההתמודדות: "צריך לקבל תמיכה ולשמור על איכות החיים בזמן הטיפול בסרטן הערמונית משום שמדובר במסע ארוך. זו ריצת מרתון, וחשוב מאוד לעשות את זה תוך כדי שימור הדברים שעושים לנו טוב בחיים – כי אחרת מה הטעם?"
